כאשר תסתיים שנת 2020 ונתפנה לסכמה, סביר שככל הנראה תיזכר כשנת מפנה שלילית בהיסטוריה הסעודית. משבר הקורונה, על שלל נזקיו הכלכליים, פגע אנושות בממלכה הגדולה בחצי האי ערב, וכעת הגיעה גם בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב, שמוסיפה עוד נפט למדורה של שושלת בית סעוד. ניצחונו של ביידן בבחירות הוא בבחינת מכה כפולה לסעודיה, ויורש העצר שלה מוחמד בן-סלמן. לא רק שביידן צפוי להקשות את צעדי וושינגטון מול הממלכה, הרי שמדובר גם באבדן של בעל ברית חשוב מאין כמוהו כדונלד טראמפ.

רבים בציבור הישראלי מבכים את הפסדו ולכתו הצפויה של טראמפ מהבית הלבן, ומרבים להזכיר ולציין כי מעולם לא היה נשיא אמריקאי שהיה כה אוהד לישראל. עד כמה שגדול השבר בישראל, הרי שבערב הסעודית המצב חמור אף יותר. מאז מונה מוחמד בן-סלמן לתפקיד יורש העצר בשנת 2017, הוא פעל ללא לאות לחיזוק יחסיו עם טראמפ. במקביל, הנשיא האמריקאי הקפיד אף הוא לטפח את מערכת היחסים הזו, בין השאר על רקע העימות מול איראן, שהלך והחריף לאורך כהונתו. 

טראמפ מדבר על איראן. צילום: רויטרס

איראן, כידוע, מהווה את האיום הגדול ביותר על שלומה וביטחונה של סעודיה - כך מאז המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979 ועליית משטר האייתוללות האלים. המתח הדתי בין איראן השיעית וערב הסעודית הסונית היה קיים מזה שנים ארוכות, בעשורים האחרונים נוספו לזה איומים ביטחוניים מהותיים של ממש. בשל כך מקפידה הממלכה הסעודית באדיקות לחזק את היחסים עם וושינגטון לאורך שנים, ובתוך כך מאפשרת לה למשל להפעיל מספר בסיסי צבא אמריקאים בשטחה. 

אין זה סוד שעם כניסתו של ביידן לבית הלבן, צפוי מאזן הכוחות באזור להשתנות באופן ניכר. הנשיא הנבחר הצהיר מעל במות רבות, ואף כתב במצע הבחירות שלו כי הוא מעוניין לסיים את מדיניות הסנקציות הכבדות שהטיל טראמפ על איראן ("מקסימום לחץ") ולשוב עמה לשולחן המשא ומתן, במטרה להשיג הסכם גרעין משופר מזה שהשיג אובמה ב-2015. חידוש מערכת היחסים בין איראן וארה"ב נתפס כאיום גדול במיוחד על ביטחונה של ערב הסעודית, שתתקשה להגן על עצמה באזור המפרץ הערבי (הפרסי) ללא עזרת ארה"ב. 

על פי ההערכות, הסיבה המרכזית המניעה את ביידן להחזיר את איראן למשחק הבינלאומי היא רצונו להחזירה לשוק הנפט העולמי. אחת המטרות המובהקות של ארבע שנות שלטונו הקרובות הוא המאבק במשבר האקלים, תוך צמצום משמעותי של תעשיית הנפט ויתר האנרגיות המיושנות בארה"ב, והתקדמות לתעשיית אנרגיות מתחדשות וירוקות. לשם כך הוא זקוק למיליוני חביות הנפט האיראניות בשוק הבינלאומי, בזמן שהוא יפעל לצמצם את תפוקת הנפט האמריקאית. ללא הבטחת יציבות עולמית בשוק הנפט, יתקשה ביידן לקדם את אחת הרפורמות המרכזיות שלו.

ערב הסעודית מנגד, יצואנית נפט גדולה בזכות עצמה, תתקשה להציב סנקציות נגדיות למהלך שינוי האג'נדה האנרגטית הבינלאומית שמתכנן ביידן. משבר הקורונה הביא לירידה משמעותית בצריכת הנפט העולמית, ובכך לפגיעה כלכלית ניכרת בכלל יצואניות הנפט בעולם. על פי הערכות של ממשלת סעודיה עצמה, הביא המשבר לפגיעה של כ-80 מיליארד דולר בהכנסותיה מנפט בשנת 2020. במדינה שכלכלתה מתבססת על מסחר בנפט באופן כה משמעותי כמו סעודיה, מדובר בפגיעה עצומה בתקציב המדינה. כתוצאה מכך, רק לפני מספר ימים הודיע יורש העצר מוחמד בן-סלמן על תכניתו לקצץ כ-30% בממוצע בשכר המגזר הציבורי במדינה. 

ג'ארד קושנר, דונלד טראמפ, מוחמד בן סלמן (צילום: רויטרס)ג'ארד קושנר, דונלד טראמפ, מוחמד בן סלמן (צילום: רויטרס)

יחד עם החששות הרבים בממלכה הסעודית מפני כניסתו של ביידן לבית הלבן והחזרתו הצפויה את איראן לזירה הבינלאומית, ראוי אולי לנסות ולבחון דברים בערבון מוגבל. אחת הגישות גורסת כי דווקא איראן שתהיה מחויבת לארה"ב ולמערב בהסכם גרעין חדש ומשופר, תרגיש יותר כמי שיש לה מה להפסיד בכך. בשל כך, היא תמנע באופן מובהק מפגיעה באויב הסעודי ממערב. מנגד, איראן שאינה מחויבת להסכם עם המערב ואין לה למעשה עוד דבר להפסיד, לא תהסס לפגוע בממלכה. דוגמה לכך ראינו בדיוק לפני שנה וחודשיים, כאשר הותקפו באופן נרחב שניים מאתרי זיקוק הנפט הסעודים בתאריך ה-14 בספטמבר 2019. דווקא ממשל טראמפ, בעל הברית המושבע של ערב הסעודית, לא נקף אצבע נגד איראן וגרורותיה התימניות והעיראקיות שעל פי כל ההערכות עמדו מאחורי התקיפה. דווקא ביידן שעל פי המסתמן ישוב למערכת יחסים תקינה עם טהראן ולכאורה יגדיל את האיום על סעודיה, יוכל לנהוג באיראנים כבשיטת המקל והגזר, אז כאמור יהיה להם הרבה יותר להפסיד מתקיפה כזאת.

מומלץ להתעכב במעט על הודעתו של בן-סלמן בדבר הקיצוץ הצפוי במשכורות, על מנת להבין שמדובר בלא פחות מאיום קיומי על עתיד שלטונו. מאז התמנה לתפקיד יורש העצר, נמתחת ביקורת שקטה נגדו, על כי לאורך כל כהונתו של טראמפ בחר למעשה לשים את כל הביצים בסל אחד, וכעת מדיניותו צפויה להיתקל באופוזיציה צוננת בוושיגנטון. התעקשותו של מוחמד בן-סלמן על המשך הלחימה נגד המורדים החות'ים בתימן, הנתמכים באופן מובהק על ידי משמרות המהפכה האיראנים, התקבלה בסבר פנים חמור במסדרונות הממשל האמריקאי. למעשה, טראמפ כמעט לבדו פעל על מנת להגן על מדיניותו של בן-סלמן, תוך הטלת וטו על החלטות איסור מכירת נשק לערב הסעודית. 

אם כן, עד עתה זכה יורש העצר לרוח גבית משמעותית מוושינגטון, אולם לא לעולם חוסן. כעת צפויה לגבור הביקורת נגדו מבית, ולזה כאמור יצטרף התסכול הגדול בשם הקיצוץ הצפוי במשכורות המגזר הציבורי במדינה. שושלת בית סעוד, השולטת במרבית חצי האי ערב מאז 1932, התאפיינה לאורך השנים במעשי תככים וניסיונות פנימיים לחטוף את השלטון בתוך המשפחה, בין שורת היורשים הפוטנציאליים. יש לזכור כי המלך סלמן עדיין בחיים ועדיין נחשב לסמכות החשובה והעליונה בממלכה, ובנו עדיין מוגדר כיורש העצר בלבד. בכך צפויה כאמור להתחזק האופוזיציה מבית נגדו, ויהיה עליו לגלות גמישות פוליטית משמעותית מול ממשל ביידן, על מנת להמשיך ולהצדיק את תפקידו. אין בכך להניח שמוחמד בן-סלמן עומד בפני הדחה מתפקידו, אך כן חשוב לזכור שהמלך סלמן ירצה לוודא לפני לכתו שהמדינה צועדת בכיוון בטוח, דבר המחייב את המשך היחסים הטובים עם ארה"ב.

סוגיה משמעותית נוספת הצפויה להעסיק בזמן הקרוב את בית המלוכה הסעודי הוא איום הטרור החדש הפוקד את המדינה. סעודיה לאורך שנים ארוכות ידעה שקט משמעותי בכל הקשור לטרור סלפי-ג'האדיסטי בתוך גבולות המדינה, ובאופן מוצלח למדי הצליחה למנוע נוכחות של ארגונים כמו אל-קאעדה ודאעש בקרבה. לפני מספר ימים נערך בעיר החוף ג'דה, בבית עלמין לא מוסלמי, טקס לזכר חללי מלחמת העולם הראשונה, בהשתתפות קונסולים מצרפת, איטליה, בריטניה, יוון ועוד. בשיא האירוע התפוצץ במקום מטען חבלה שהוטמן שם מבעוד מועד, אשר למרבה המזל גרם לפציעתם של מספר מועט של משתתפים, ביניהם אנשי ביטחון - וארגון דאעש נטל אחראיות לביצוע הפעולה מספר ימים לאחר מכן. לכך חשוב להוסיף את דקירתו של מאבטח בשגרירות צרפת בסעודיה לפני כשבועיים, במקביל לשורת אירועי הטרור שהכו באירופה, בתגובה לפרסום הקריקטורות המשפילות של הנביא מוחמד בעיתון הצרפתי 'שרלי הבדו'. יורש העצר, מוחמד בן-סלמן, הודיע כי הוא צפוי לנהוג "אגרוף ברזל" נגד כל המחבלים וארגוני הטרור במדינה. 

דונלד טראמפ מבקר בערב הסעודית (צילום: רויטרס)דונלד טראמפ מבקר בערב הסעודית (צילום: רויטרס)

מוחמד בן-סלמן מנסה מזה מספר שנים להרוויח נקודות קרדיט רבות בקרב מדינות המערב בשל סדרת רפורמות חברתיות ותהליכי מערביזציה אותם הוא פועל לקדם בממלכה. רבות דובר על הרפורמות החברתיות אותן קידם, ובין השאר הענקת הזכות לנשים סעודיות לרישיון נהיגה. בנוסף, בטרם התפרץ נגיף הקורונה, פעלה הממלכה לארח אירועי תרבות וספורט רבים במדינה, ביניהם הופעות של גדולי האמנים והמוזיקאים, אירוח משחקי ספורט חשובים כמו הסופר-קאפ הספרדי והאיטלקי ועוד. יוזמה נוספת שתכנן בן-סלמן זכתה לאחרונה למהלומה משמעותית, כאשר ועידת מדינות ה-G-20 שתוכננה להיערך בסעודיה החודש בוטלה, ותתקיים באופן מקוון בלבד. בכך איבד בן-סלמן את ההזדמנות לתמונות שכה רצה עם המנהיגים הגדולים בעולם. 

לא אחת הוזכרה לאחרונה אפשרות לפיה תנרמל סעודיה את יחסיה עם ישראל, על רקע הסכמי אברהם והשתייכותה של סעודיה ל"ציר הסוני המתון במזרח התיכון". אין זה סוד שמוחמד בן-סלמן, קורץ למחנה טראמפ-נתניהו, והיה מאוד מעוניין לקדם מהלך שכזה. כאמור, "למרבה צערו", הוא עדיין לא מלך - אביו, אשר דעתו היא עדיין הקובעת, הבהיר לא מכבר שכל הסכם רשמי הכולל התקרבות מדינית לישראל, חייב להיות מותנה בפתרון בעיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המלך סלמן נשען על יוזמת השלום שהציע כבר בשנת 2002, ובין השאר דורשת מישראל לשוב באופן כמעט מלא לגבולות 67', דבר שהיום נראה לא סביר בעליל. 

בעוד המלך סלמן מקפיד לשמור על הסולידריות הערבית לבעיית פלסטין, שאפיינה רבים מהמנהיגים הערביים בני דורו, מבין בנו את היתרונות הכלכליים והגאופוליטיים הגלומים ב"עסקה" זו. הסכם נורמליזציה בין ישראל וערב הסעודית יכול להיות קלף הג'וקר של ג'ו ביידן במדיניותו במזרח התיכון, אם ישכיל לנצל את המומנטום שיצר ממשל טראמפ בתחום. על רקע ההתקרבות הצפויה בין איראן לארה"ב, למגינת לבם של הסעודים והישראלים, יוכל הסכם זה להטיב עם כל הצדדים. בנוסף, באמצעות כך, אף יוכל ביידן להאפיל על מורשת טראמפ, שכן אין להשוות בין חשיבות הסכם שלום בין איחוד האמירויות ובחריין, מרשים ככל שיהיה, לבין הסכם שלום בין ישראל וערב הסעודית, אשר לאורך שנים ארוכות עמדה בראש המדינות הערביות לצד האוכלוסייה הפלסטינית. 

נכון אמנם שלריאד סיבות רבות להיכנס לפאניקה בשל סדרת ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון ובעולם, אך חשוב לזכור כי בהחלט מדובר גם בשורת הזדמנויות חדשה. על אף חילוקי הדעות הצפויים, ואבדן החסינות מצד הבית הלבן, אין להניח שביידן יזנח את הקשרים עם הממלכה. כפי שכבר נכתב, יורש העצר מוחמד בן-סלמן יידרש לגלות גמישות פוליטית ומדינית עצומה, הן במדיניות הפנים והן במדיניות החוץ, אך אין לראות בבחירתו של ביידן כגזר דין מוות עבורו. ערב הסעודית בהחלט איבדה את האור הירוק הקבוע שקיבלה מוושינגטון לכמעט כל פעולה שרצתה לקדם בשנים האחרונות, ובכך בהחלט צפויים לה קשיים לא מעטים, אך אין צורך להתייחס לכך כרעידת אדמה במזרח התיכון.