שר הביטחון בני גנץ הודיע היום (ראשון) על החלטתו להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לחקר רכש הצוללות וכלי השיט, זאת בהתאם לפרסום הראשון ב"מעריב" על כך. הוא מינה את השופט בדימוס, אמנון סטרשנוב, לעמוד בראש הוועדה. הוא אף קצב לחברי הוועדה לוח זמנים של ארבעה חודשים להגשת הדוח הסופי.

בשבועות האחרונים, הוא ערך התייעצויות רבות עם בכירים לשעבר במערכת המשפטית והביטחונית, ובהתאם לסמכותו על פי סעיף 8א לחוק הממשלה. לאור התייעצויות אלו והמידע העדכני שאליו נחשף, הגיע גנץ למסקנה, כי ועדת בדיקה של משרד הביטחון תוכל לשפוך אור על חלק מהתהליכים שהביאו לרכש הצוללות וכלי השיט, לבחון את הנהלים ואופן ביצוע ההתקשרויות. 

ההצבעה בכנסת על הקמת וועדת החקירה לפרשת הצוללות. צילום: דוברות הכנסת

לאחר פרסום ההודעה הערב על כוונתו להקים ועדת חקירה, פנה גנץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בבקשה לוודא שהקמת ועדת החקירה לא פוגעת בהליך הפלילי של חקירת פרשת הצוללות (תיק 3,000). בתגובה, השיב היועמ"ש כי "נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי".

בתוך כך, הערב מתפרסם בכאן 11 כי החלטתו של גנץ להורות על הקמת ועדת החקירה התקבלה בשל המחלוקות הפנימיות בסיעת כחול לבן, עם שר המשפטים אבי ניסנקורן. על פי הדיווח, גנץ זעם על ניסנקורן ושר התקשורת יועז הנדל, על שהחרימו היום את ישיבת הממשלה בשל מחאתם על התפשרותו של גנץ בנוגע למינוי מנכ"ל משרד רה"מ החלופי. 

מוקדם יותר אמר גנץ לניסנקורן ולהנדל: "קחו בחשבון שכשאתם עושים אקט של החרמה של הישיבה אתם מעבירים מסר אבל פוגעים גם בי וגם בכחול לבן כי זה מציג תמונה של סדקים בתוכנו. זה ממילא לא עוזר לכם לקדם את המטרות שלכם". ניסנקורן והנדל לא השיבו.

בני גנץ, אביב כוכבי (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
בני גנץ, אביב כוכבי (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

עוד עולה מן הדיווח כי גנץ קבע את תאריך היעד להגשת מסקנות הוועדה, בעוד כארבעה חודשים, מסיבות פוליטיות מובהקות. להבנתו של גנץ, הכנסת צפויה להתפזר בחודש הקרוב, ובשל כך יערכו בחירות בעוד כארבעה חודשים. 

השופט בדימוס סטרשנוב, בו בחר גנץ, כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כפרקליט צבאי ראשי וכשופט צבאי. בנוסף, כיהן בעבר כנשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית וכיום הוא כנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל ועוסק בבוררות ובגישורים. לצידו, מינה גנץ חברים נוספים לוועדה: יעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון, ואלוף (במיל') אברהם בן שושן, מפקד חיל הים ונספח משרד הביטחון בוושינגטון לשעבר. 

גנץ הנחה את חברי הוועדה לעבוד מול הדרג המקצועי במשרד הביטחון והדגיש בפניהם, כי הם נדרשים לבצע את עבודתם באופן עצמאי, ללא מעורבות הדרגים הפוליטיים. כמו כן, הדגיש כי מסקנות הוועדה, לאחר ביצוע עבודת ביטחון המידע הנדרשת, יפורסמו באופן שקוף לציבור.

בכתב המינוי שהכין גנץ לוועדה, מפורטים הנושאים הבאים שייחקרו, ובהם: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות, ממשקי העבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש ובהם, מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי, תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון, מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש ובעסקאות ייצוא של מערכת הביטחון.

הדיווח ב''מעריב'' על כוונת גנץ (צילום: מעריב אונליין)
הדיווח ב''מעריב'' על כוונת גנץ (צילום: מעריב אונליין)


בתגובה לכך, אמר ח"כ זוהר: "החלטתו של גנץ להקים ועדת בדיקה בעניין הצוללות היא לא פחות מהתרסה כנגד הליכוד והעומד בראשו. למרות שגנץ מודע היטב לכך שאין לנתניהו יד ורגל בסיפור הצוללות הוא פועל כדי להכפיש את שמו תוך כדי סיכון שלמות הקואליציה. היום קיבלנו עוד הוכחה שגנץ גורר בכוח את ישראל לבחירות בעיצומו של משבר עולמי. צר לי כי במקום לסייע לרה"מ במאמצים להביא חיסונים לאזרחי ישראל, גנץ עוסק בניסיון להחזיר אליו מנדטים של כמה שונאי נתניהו".

כזכור, ההצבעה בעניין הקמת ועדת חקירה שתדון בפרשת הצוללות לא התקבלה לפני כחודש במליאת הכנסת. זאת לאחר דרמה שהתחוללה במליאה, לאחר שיו"ר הכנסת יריב לוין כמו גם רבים מחברי הקואליציה, טענו כי הקריאה הראשונה שנעשתה, לפיה כן התקבלה ההחלטה, לא נשמעה בקהל.

מסביבת ראש הממשלה נתניהו נמסר: "מצער שגנץ הופך את משרד הביטחון לכלי פוליטי. זו לא הדרך לעבוד יחד למען אזרחי ישראל. רק לפני ארבעה חודשים גנץ אמר כי אין סיבה לחקור את פרשת הצוללות הממוחזרת שנבדקה ע״י היועמ"ש והוא מסתפק בזה. הדבר היחיד שהשתנה עכשיו הוא הירידה שלו בסקרים".