בעוד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מנסה בכל כוחו לאסור על הורדת אפליקציית טיקטוק במדינתו, במשטרת ישראל דווקא נעזרים באפליקציה הסינית הפופולרית כדי לאתר עבירות ולגרום למבצעיהן לתת את הדין.

כידוע, טיקטוק הפכה לדבר הכי חם בעולם הרשתות החברתיות, בייחוד בקרב ילדים ובני נוער, שמעלים אליה סרטונים, שחלקם הופכים ויראליים. אלא שבשנה וחצי האחרונות, עם הגעת האפליקציה לישראל, היא גם הפכה לזירה לביצוע עבירות ותיעודן. “אנחנו רואים הרבה אנשים שהם נורמטיביים לחלוטין, שלא באים מרקע עברייני, עושים עבירות כדי להעלות את כמות העוקבים והצפיות בטיקטוק בלי לקלוט מה הם עושים”, אומר חוקר הסייבר גלעד האן, ששירת במשך 21 שנה במשטרת ישראל בתפקידי חקירות שונים, ובעשור האחרון שימש כחוקר עבירות ופשעי מחשב בצוות עבירות הסייבר של המשטרה. “כיום הרבה ילדים, בני נוער וגם מבוגרים מפרסמים בטיקטוק סרטונים שלהם מבצעים פעולות חמורות כמו עבירות תעבורה, וזה מעודד את הצופים לעשות עבירות בעצמם. זה מעניק מעין לגיטימציה לכך, וזה יוצר בעיה גדולה. עבריין אתה יכול לתפוס ולאתר בקלות, אבל אדם נורמטיבי ללא רקע זה הרבה יותר קשה”.

גלעד האן (צילום: צילום פרטי)
גלעד האן (צילום: צילום פרטי)

לא זבנג וגמרנו

באפריל האחרון עלה לכותרות מעצרם על ידי המשטרה של חברי “כנופיית הטיקטוק”, אופנוענים חסרי רסן, שנהגו להעלות לאפליקציה סרטונים שלהם נוסעים במהירות מופרזת בכבישי הנגב. בחודש אוגוסט האחרון, בעיצומו של חג הקורבן, ירו צעירים לאוויר ברחובות היישוב שגב שלום כדורי אקדחים ורובים, שהטילו אימה בקרב התושבים. כל האקט הזה הועלה לטיקטוק. בעקבות כך, המשטרה עצרה ארבעה חשודים. במקרה אחר תועדו צעירים מטילים את מימיהם על ניידת משטרה וצוחקים, וכן צעירים המתעדים את עצמם סוחרים בסמים.

בשל המקרים הללו יזם מפקד מחוז הדרום, ניצב יורם סופר, את הקמת יחידת הטיקטוק המשטרתית הראשונה, שיושבת באגף מודיעין במחוז הדרומי ושמה לעצמה למטרה להשקיע את מלוא תשומת הלב והמשאבים בעצירת “עברייני הטיקטוק”. יחידה זו, המתמקדת בראש ובראשונה בעבריינות בטיקטוק, פועלת לצד יחידות הסייבר המשטרתיות שעוסקות בעבריינות רשת כללית דוגמת יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 או יחידה 105 (למניעת אלימות נגד קטינים ברשת)

“במוקד המודיעין אנחנו מתעסקים עם הרשת ומאתרים כל מיני דברים שחשובים לנו בעבודה”, מספרת רפ”ק מ’, מפקדת היחידה החדשה שקיימת רק שלושה חודשים. “התחלנו גם לגעת בטיקטוק ושמנו לב לריבוי סרטונים בעייתיים שמוצפים בתקשורת ומגיעים לאחרים לפני שמגיעים אלינו. התחלנו להישאב לתוך הטיקטוק וראינו שאנחנו יכולים להשיג תוצרים טובים ולהתפתח מבחינת המודיעין דרך הטיקטוק. אז מפקד המחוז הבין שזו תופעה שהולכת ומתרחבת והחליט להקים את היחידה שתטפל בנושא הזה באופן ספציפי, ממוקד ויסודי, כשהוא מלווה את כל התהליך הזה ורואה בכך חשיבות מאוד גדולה”.

ניצב יורם סופר (צילום: דוברות המשטרה)
ניצב יורם סופר (צילום: דוברות המשטרה)

איך פועלת היחידה?
“הוקם צוות לניטור ואיתור העבירות, שכולל אותי ועוד שלושה דסקאים שיושבים באגף המודיעין. במקביל, יש לנו נציג של היחידה בכל תחנת משטרה במחוז הדרומי, שמעביר לטיפולנו כל סרטון בעייתי שהוא נתקל בו בטיקטוק. במסגרת התחקור שאנחנו עושים ביחידה, אנחנו משלבים המון יכולות משטרתיות: אנחנו יכולים בחלק מהמקרים גם להפנות מודיעין לשטח, שמחזיר אלינו תוצר, ומשם אנחנו ממשיכים להתקדם. אנחנו יכולים להסתייע בכל יכולת שיש למשטרת ישראל, גם בשטח וגם אם זה זיהוי פלילי, ויש לנו מקרים כאלה שאני לא יכולה לפרט כרגע. כל סרטון שאנחנו נתקלים בו בטיקטוק מנותח לפרטי פרטים ומוצלב עם הרבה נתונים נוספים שאנחנו מאתרים במגוון שיטות. העבודה היא לא ‘זבנג וגמרנו’. לפעמים אנחנו נתקלים בסרטון שלוקח לנו שעתיים או שלוש שעות לאתר מי עומד מאחוריו, לפעמים זה יכול לקחת חודש ויותר שבמהלכם אנחנו לא מרפים עד שאנחנו מאתרים את החשודים הנכונים”.

מה זה תוכן בעייתי מבחינתכם?
“בלדרות סמים, סחר ואחזקת אמצעי לחימה, סחר בסמים, עבירות תנועה, התעללות בבעלי חיים, ציד לא חוקי שמתבצע בחוץ, מסיבות טבע וכו’”.

רוב העבירות הן של בני נוער, הקהל הטיםוסי של הטיקטוק, או שלא בהכרח?
“יש הרבה עבירות של מהירות מופרזת ומסיבות טבע בעיקר בקרב בני נוער וצעירים בתחילת שנות ה־20 שלהם, אבל יש עבירות יותר קשות גם של בני 30 ו־40 שיותר קשורות לסחר בנשק ובסמים”.

היחידה קיימת רק כשלושה חודשים. כבר התחלתם לראות תוצאות בשטח?
“כן, אנחנו מתחילים להציף הרבה חשודים. חלק מהתוצרים שלנו מובילים למעצר או לחקירת האובייקט די מהר, וחלק מהתוצאות שאנחנו דולים מהטיקטוק משמשות אותנו להמשך איסוף מודיעין. אנחנו רואים שיש ירידה בכמות סרטוני העבירות, מה גם שאנשים מתחילים לפרסם תגובות בסרטונים שמזהירות מפני המשטרה כי הבינו שאנחנו שם בכל הכוח. יחידת הטיקטוק היא רק עוד פלטפורמה, ויש יחידות מדהימות שנלחמות בפשיעה ברשת ובכלל עושות עבודה מצוינת. אנחנו לא גילינו את אמריקה, אלא אנחנו נדבך נוסף, ואם אנחנו מצליחים לדלות דרך הטיקטוק מידע מודיעיני נוסף שמסייע ליחידת המודיעין, אז אנחנו תורמים את חלקנו בהיבט הזה”.

יכולה לתת דוגמה לעבירה שתפסתם?
“בסוף חודש יוני התקיימה מסיבת טבע שהסתיימה לא טוב, וגילינו את זה בדיעבד. לאחר עבודה יסודית איתרנו את המארגנים, וזה כרגע בעבודה. איתרנו גם דרך הטיקטוק חשוד ביבוא סמים שלא היה מוכר לנו לפני כן. יש חשיבות גדולה מאוד לאיתור עבירות כאלה ברשת. אני גם אמא לילדים, והילדים נמצאים בטיקטוק. עולות שם עבירות קשות וחשוב להיות שם, חשוב לראות את זה, לנתב את זה. יש עבירות שאלמלא הטיקטוק היה יותר קשה לשמוע עליהן”.

בגלל הרייטינג

“הטיקטוק היא הפלטפורמה הכי חזקה היום כי הנוער שמשתמש בה הוא שקובע את המדיניות, ולכן המפרסמים והעבריינים הבינו שהם חייבים להיות גם שם”, מסביר האן. “עברייני ההארדקור מנסים להסתיר זהויות ומעלים פרופילים מזויפים כדי להקשות על איתורם, ומשתמשים דווקא בטיקטוק כי שם יש יותר רייטינג וקהל”.

אכיפת הסגר (דוברות משטרת ישראל)

“אפשר להגיע לכל אחד דרך הטיקטוק, השאלה היא כמה משאבים יש לך וכמה אתה מנסה”, אומר ד”ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון HIT וממקימי מערך הסייבר בשב”כ. “אני חושב שבקצב ההרתעה הזה של יחידת הטיקטוק, העבריינים מהר מאוד יעזבו את האפליקציה ויעברו למקומות פחות ‘מיינסטרימיים’. דפוס המחשבה של העבריינים הוא שאם הם לא מעלים לטיקטוק את דבר העבירה או הסרטון שבזכותו הם רוצים לצבור צפיות רבות, אז העבירה מבחינתם לא קיימת. מה שהם לא מבינים עדיין זה שהטיקטוק הוא מה שמאפשר לתפוס אותם”.

“צריכים לשים כמה שיותר דגש על הטיקטוק”, מסכם האן. “יש עבירות שאתה יכול לאתר אותן בטיקטוק, אך לא בהכרח תתפוס אותן במקום אחר. לפעמים המשטרה באה אחרי שהמעשה העברייני כבר צבר תהודה ברשת, ולכן המשטרה חייבת להיות נוכחת שם כל הזמן. היחידה הזו מבורכת, והיא עשויה להוביל לכך שהעבירות המתפרסמות בטיקטוק ירדו באופן משמעותי”.

הראל מנשרי (צילום: אליאור רווה)
הראל מנשרי (צילום: אליאור רווה)