סרטן השד הנו "המחלה הממארת" השכיחה ביותר בעולם המערבי ובישראל. על פי פרסומים כ-5000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות סרטן השד בישראל. סרטן השד הנו למעשה צמיחה חריגה של תאים או צינוריות חלב בשד. כאשר תאים אלו גדלים בצורה לא מבוקרת הם עלולים ליצור גושים ולהתפשט לאזורים אחרים בגוף האישה.
בעוד הסיבות לסרטן השד אינן ידועות באופן מלא, בספרות הרפואית מוכרים מספר גורמים שעלולים להעלות את הסיכון לחלות במחלה. בין הגורמים הידועים כמגבירי סיכון ניתן לציין בין היתר את משתנה הגיל כאשר הסיכון לחלות במחלה עולה ככל שגיל האישה עולה, כך ש-78% מהחולות בסרטן השד מאובחנות בגילאי 50 ומעלה. נוסף על כך ידוע כי בקרב נשים שבמשפחתן אובחנו נשים עם סרטן השד או סרטן השחלות, גובר הסיכון לחלות בסרטן השד. ידוע כי גם נטילת טיפול תרופתי הורמונלי עלולה להגביר את הסיכון לחלות במחלה.
לפניה ישירה אל עורכת דין שרון בירון מרקוביץ, לחץ/י כאן
כיצד מאבחנים את המחלה?
ראשית, חשוב לציין כי גילוי מוקדם של המחלה נחשב לאמצעי הריפוי היעיל ביותר ואבחון מוקדם של המחלה מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה והריפוי. לפיכך חשוב חשוב להקפיד לבצע מעקב שגרתי ולפנות לרופא לבירור בכל מצב שמזוהה ממצא חשוד כגון גוש בשד, שינויים בעור, בצבע ובגודל.
לנוכח המודעות הגוברת למחלה ולשכיחותה באוכלוסייה, קופות החולים מאפשרות לנשים שעונות על תנאים מוגדרים ולנשים שמשתייכות לקבוצת סיכון, להיבדק אחת לשנה על ידי כירורגית שד אשר בודקת באופן ידני את השדיים ואת בלוטות הלימפה בצוואר ובבית שחי. הרופאה תפנה את המטופלת להמשך בירור וביצוע בדיקות נוספות בהתאם לממצאי הבדיקה הידנית.
בדיקת ממוגרפיה ובדיקות CT ו-MRI
הבדיקה השכיחה ביותר לאיתור סרטן השד היא בדיקת ממוגרפיה, שבמסגרתה נעשה שימוש בקרינת רנטגן בעוצמה נמוכה כדי לאתר גידולים סרטניים בשד, לקבוע את מיקומם או לשלול את קיומם. בחלק מהמקרים ניתן לזהות בבדיקה גידול עוד לפני שקיימת אפשרות לזהותו בבדיקה ידנית. נוסף על כך, מקובל להשתמש בבדיקת אולטרסאונד כבדיקה משלימה לצורך בדיקת בלוטות הלימפה בבית השחי ולבירור ממצאים שעלו בבדיקות הדמיה אחרות.
בדיקת MRI מתבצעת באמצעות תהודה מגנטית ואינה חושפת את הנבדקת לקרינת רנטגן. מדובר בבדיקה הרגישה ביותר לצורכי אבחון מוקדם של ממצאים חשודים או להערכה מדויקת של היקף המחלה. הבדיקה אמנם ידועה ברגישותה הגבוהה לאיתור תהליכים סרטניים אך היא מאתרת גם ממצאים שאינם סרטניים. לפיכך, במקרים מסוימים תיערך במהלכה גם ביופסיה- נטילת דגימה מהרקמה החשודה לצורך בירור ממאירות.
איחור באבחון סרטן השד עלול להפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה ואף להוביל למוות
לנוכח המודעות ההולכת וגבורת לסרטן השד והעובדה כי אבחון מוקדם של המחלה מעלה משמעותית את סיכויי החלמה, הרופאים בקופות החולים מחויבים לאתר נשים בנות 50 ומעלה וכן נשים בקבוצות סיכון אחרות כאמור ולהפנותן לביצוע בדיקות סקר ומעקב רפואי לאיתור סרטן השד.
במקרה שבו רופא קופת החולים אינו מפנה אישה אשר משתייכת לקבוצת סיכון לבצע בדיקות רפואיות תקופתיות לאיתור סרטן השד ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית שעשויה לזכותה בפיצויים ככל ותאובחן בשלב מאוחר יותר. חשוב לציין כי לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הגורם הרפואי שהתרשל, המטופלת תצטרך להוכיח בבית המשפט באמצעות חוות דעת רפואית כי נגרם לה נזק בעקבות ההתנהלות רפואית אשר גרמה לאיחור באבחון המחלה. הרשלנות הרפואית עשויה להתבטא גם בחוסר התייחסות של הרופא המטפל לתלונותיה או אפילו חשדותיה של המטופלת בדבר גוש בשד או שינויים מחשידים אחרים, אשר עלול לגרום לאיחור באבחון המחלה ולפגיעה בסיכויי הריפוי ולכן חשוב כי במידה ואתן מתלוננות או מספרות לרופא המשפחה, יש לדאוג כי הדברים ירשמו בתיק הרפואי.
חשוב להדגיש כי במקרה שרופא הפנה מטופלת לבדיקת הדמיה בעקבות גילוי ממצא קליני או תלונה, הוא מחויב לעקוב אחר ממצאי הבדיקה ולעדכן את המטופלת בתוצאותיה. במקרים שבהם הרופא לא עדכן את המטופלת בדבר תוצאות בדיקה חריגות או במקרים שבהם הרופא החמיץ ממצא חשוד בבדיקת הדמיה ובשל כך נגרם למטופלת נזק, ניתן להגיש נגד הקופה או האחראי תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית.
הגשת תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון סרטן השד
כדי להיערך לתביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון סרטן השד מומלץ להצטייד בכל התיעוד הרפואי הרלבנטי, כולל סיכומי ביקור רפואיים ותוצאות בדיקות ממוגרפיה והדמיה אשר נערכו למטופלת. לאחר קבלת החומר הרפואי רצוי לפנות לעורך דין אשר מתמחה בתחום הרשלנות הרפואית על מנת לבחון את נסיבות המקרה ואת השתלשלות האירועים. אם המטופלת לא הצליחה להשיג את החומר הרפואי, עורך הדין יוכל לסייע בכך ולדרוש מהגופים הרפואיים את התיעוד הרפואי הרלבנטי ואף לראות באם החסירו מסמכים אלו או אחרים מהמטופלת.
לאחר בחינת החומר הרפואי והתייעצות עם מומחים רפואיים בתחום הרלבנטי, עורך הדין יבהיר למטופלת האם אכן קיימת עילת תביעה מבוססת בשל קיומה של רשלנות רפואית עקב איחור באבחון המחלה. בהמשך, עורך הדין יפנה את המטופלת להיבדק אצל מומחה רפואי לצורך עריכת חוות דעת רפואית משפטית לביסוס התביעה ולצורך הגשתה כראיה מרכזית במסגרת המשפט. בשלב הבא עורך הדין יכין כתב תביעה נגד הגורם הרפואי הרלבנטי ויצרף אליו את חוות הדעת הרפואית לצורך ביסוס הטענות בדבר הרשלנות שגרמה לאיחור באבחון המחלה, הנזק שנגרם למטופלת בעקבותיו והקשר בין השניים.
במסגרת תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון סרטן השד ניתן לתבוע עבור נזק ממוני כגון הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, פגיעה בכושר ההשתכרות, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי. כמו כן ניתן לתבוע עבור נזק לא ממוני דוגמת כאב וסבל (עוגמת נפש) וקיצור תוחלת חיים.
מטופלת שנפגעה עקב איחור באבחון סרטן השד קיבלה פיצויים בסך 760 אלף שקלים
מטופלת בת 34 פנתה לרופא המשפחה שלה וביקשה ממנו הפניה לבדיקת ממוגרפיה לנוכח העובדה שאימה חלתה בסרטן השד כשהייתה בגיל 35 ובעקבות רקע של מקרי סרטן נוספים במשפחתה. הרופא סירב להפנותה לבדיקה וטען כי לא מומלץ לבצע את הבדיקה לפני גיל 40 וזאת גם ביחס לנשים שמשתייכות לקבוצת סיכון. כעבור שנתיים התגלה אצל המטופלת גידול בשד במצב מתקדם והיא חויבה לעבור כריתת שד מלאה כמו גם כריתת בלוטות לימפה וטיפולים רפואיים אגרסיביים נוספים.
המטופלת הגישה תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא וטענה כי סירובו להפנותה לבדיקת ממוגרפיה גרם לה נזק. בית המשפט קיבל את טענתה של המטופלת כי הרופא המטפל התרשל כלפיה בכך שלא הפנה אותה לבצע בדיקות מתאימות, תוך התעלמות מהנתונים שהציגה בפניו ביחס למחלת הסרטן שבה לקתה אימה ולשכיחות מחלת הסרטן במשפחתה. השופט קבע כי במקרה זה גם אם הפרקטיקה הרפואית המקובלת והסטטיסטיקה תמכו בסירובו של הרופא להפנות את המטופלת לבדיקה, הוא היה מחויב להתייחס לנתוניה הספציפיים ולהפנותה לבדיקות לצורך המשך בירור רפואי.
בסופו של דבר השופט קבע כי קופת החולים שהעסיקה את הרופא בזמנים הרלבנטיים, תשלם למטופלת פיצויים בסך כולל של 760,718 שקלים עבור עזרת צד שלישי וסיעוד לעבר ולעתיד, הוצאות שונות, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל ושכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
תא (י-ם) 3532/01
תיקים רבים אינם מגיעים לשלב של פסק דין. בתיק אשר טופל במשרדה של עורכת הדין בירון מרקוביץ קיבלה המטופלת מהנתבעות סכום של 1.5 מיליון שקלים בגין איחור בגילוי של סרטן השד.
עורכת דין שרון בירון מרקוביץ מתמחה בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית ועובדת בשיתוף עם מומחים רפואיים אשר מעניקים חוות דעת רפואיות לצורך הגשת התביעה וביסוסה. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית באבחון LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.