מאז החל הסגר הראשון בין פורים לפסח – נסגרו מיד שמי ישראל. אין יוצא ואין בא. ההחלטה על סגירת השמיים הותירה את טיאגו רוזמברג בארגנטינה הרחוקה. טיאגו בן ה־6, תלמיד בגן חובה שטס לבקר את משפחתו במדינה הדרום אמריקאית יחד עם אמו, נותר שם חודשים ארוכים, עד שבשבוע שעבר שב לישראל. 

במהלך החודשים שחלפו המצב בארגנטינה היה קשה מהמצב בישראל, והמשפחה לא הצליחה לקבל מענה ולשוב לארץ. גם את פתיחת שנת הלימודים הנוכחית נאלץ טיאגו לעשות מרחוק, אולם ענת שטרית, מחנכת כיתה א’ שלו בבית הספר מעלות ניסים בעפולה, לא ויתרה. במאמצים רבים היא מצאה דרך לתקשר עם טיאגו, שאותו מעולם לא פגשה. לטובת המשימה גויסה דודתו המתגוררת בעפולה, שסייעה בהעברת המסרים ותוכני הלמידה, למרות הפרשי השעות. 

טיאגו מצדו השתדל לעקוב אחר הלמידה, ושלח תמונות המתעדות את התהליך כלומד עצמאי כבר בשנתו הראשונה ללימודים. כששב לארץ – הראשונה לבקרו בביתו הייתה לא אחרת מהמחנכת שלו, בליווי מנהל בית הספר והיועצת. צוות בית הספר אף העניק לו מתנה, המפגש לווה בהתרגשות גדולה והלמידה מרחוק הפכה לקרובה מתמיד. 

שטרית מספרת: “זו חוויה והרגשה מאוד מיוחדת לדעת שאי שם בארץ רחוקה, באזור זמן שונה, לומד יחד איתנו ילד מקסים וחמוד שעלה לכיתה א’ מרחוק, שואל שאלות, שולח תוצרים ומשתדל להתעדכן בתהליך הלמידה. תלמיד כה צעיר, שעדיין לא פיתח מיומנויות של לומד עצמאי, נדרש לכך בשלב כה מוקדם והתחלתי. הלמידה המתוקשבת, ובכלל העולם הטכנולוגי, ידועים כשמישים בכל זמן ומכל מקום - ובכל זאת זה מאוד מחזק להרגיש כל כך קרובה לתלמיד שנמצא כל כך רחוק”. ואם תשאלו למה חיכה טיאגו, יש לו תשובה ברורה: “לראות את המורים והחברים פנים אל פנים”.