השבתת מערכת החינוך בעיר אשדוד הביאה עמה גם יתרונות. ההשבתה אפשרה לצוותים מקצועיים לפרוס פאנלים סולאריים לייצור חשמל ב־14 בתי ספר בעיר. הפאנלים הללו צפויים לתרום לקופה העירונית כשני מיליון שקל בשנה. התקנה זו היא הרבה מעבר לניסוי באנרגיות מתחדשות. אשדוד היא אחת מחברות "פורום ה־15", המאגד את הערים העצמאיות בישראל. ערים אלה אינן מקבלות מענקי איזון או פיתוח ממשלתיים ומנוהלות כמשק עצמאי סגור ממשאביהן העצמיים.

החשיבות הרבה שמעניק הפורום לנושא הסביבה הובילה ליצירת “האמנה להגנת האקלים וצמצום זיהום האוויר" ולגיבושה של תוכנית ברית ערים לאיכות חיים וסביבה. באשדוד מוביל את הקו הירוק ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי. האפשרות לייצר חשמל דרך פאנלים סולאריים מתוכננת זה שנים רבות, והשנה יצא הפרויקט המיוחל לדרך, באמצעות הקבלן המבצע - אלקטרה אלקו התק"ש.

“השנה הסתדרו לנו כל הכוכבים", מסבירה את המהלך ימית הוניקמן פרץ, מנהלת מחלקת קיימות ואיכות הסביבה בעיריית אשדוד. “ההבדל הגדול לעומת שנים קודמות הוא העלויות שהשתנו והכדאיות הכלכלית שהשתפרה משמעותית. יותר משתלם לרשות מקומית לרכוש ולהציב פאנלים בעצמה".

הקמת מתקן האנרגיה הסולארית על גג בית ספר באשדוד (צילום: יחצ)
הקמת מתקן האנרגיה הסולארית על גג בית ספר באשדוד (צילום: יחצ)

נושא העלות עלה לא פעם. פאנלים סולאריים ברשויות מקומיות הם הרי לא דבר חדש בנוף. בירושלים קיימים כבר 130 כאלה, וגם תל אביב ובאר שבע פועלות בנושא. “האלטרנטיבה למימון פרויקט כזה היא לקיחת הלוואה מהבנק, או מימון מהתקציב השוטף על חשבון כספים שרצית להשתמש בהם לדברים אחרים", הסביר גזבר העירייה, עודד לוי. באשדוד החליטו לשתף פעולה בנושא עם מפעל הפיס. בדרך כלל מועצות מתוקצבות מדי שנה על ידי מפעל הפיס לפי אמות מידה. כספים אלה מיועדים לבניית אולמות ספורט חדשים, הקמת גינות ציבוריות, מועדונים לצעירים ומרכזים לקשישים.

בפרויקט הפאנלים הסולאריים הבינו באשדוד שמדובר בעלות של כ־9 מיליון שקל להשלמת המיזם. “מהרגע שעניינו אותם בנושא נציגי מפעל הפיס תמכו בכך, יחד עם זאת הם רצו לוודא שהכספים שיתקבלו ממכירת החשמל ייתנו מענה לצרכים אמיתיים ולא יוזרמו לקופה הכללית של העירייה", מספר לוי. “זו תהיה קרן ייעודית לתחזוקת אזורים המשרתים את הציבור, כמו גינות ופארקים".

עיריית אשדוד גייסה את חברת אנרגיה ירוקה, שתנהל עבורה את המיזם. מדובר בחברה שבעשר השנים האחרונות ליוותה לא מעט רשויות בפרויקטים דומים. “מתקנים סולאריים על גגות בתי ספר הם מראה די שכיח בסקטור המוניציפלי, ואנחנו משתלבים בעשרות פרויקטים כאלה", מספר גיל פונדיק, מנכ"ל חברת אנרגיה ירוקה. “התהליך מתחיל בסקרים כדי למצוא את הגגות המתאימים. לאחר מכן צריך לטפל באישורים מול חברת החשמל, להוציא מכרז לבחירת קבלן ולנהל את הפרויקט כולו עד לשלב התקנת הפאנלים וחיבורם לרשת ויצירת הכנסות".

ההסגר הביתי סייע למתקיני הפאנלים הסולאריים. עבודה שאורכת בדרך כלל בין חצי שנה לשנה בגלל הלימודים בבתי הספר, הסתיימה תוך שלושה חודשים. הפאנלים הותקנו על גגותיהם של 14 בתי ספר, והגג ה־15 הוא של עיריית אשדוד.

זהו השלב הראשון של העבודות. כדי להשלים את הפרויקט מבקשים באשדוד להגיע ל־35 בתי ספר. תהליך זה עשוי להימשך כשנה עד שנתיים, מאחר שהגגות צריכים להיות מתאימים ואטומים היטב כדי שניתן יהיה לבצע בהם את ההתקנה. “אם אתה מתקין את הפאנלים ואחרי שנה או שנתיים יש נזילה בגג כי האיטום ישן, אז אתה צריך להרים הכל וזה נהיה הליך מסובך ומסורבל", מסביר לוי. “לכן בשלב השני של הפרויקט נטפל בגגות הרלוונטיים ורק אחרי השלמת ההכנה נניח עליהם את הפאנלים".

הקמת מתקן האנרגיה הסולארית על גג בית ספר באשדוד (צילום: יחצ)
הקמת מתקן האנרגיה הסולארית על גג בית ספר באשדוד (צילום: יחצ)

מדובר בהכנסה לא קטנה לקופת העירייה, מאחר שהחשמל המיוצר על הגגות נמכר ישירות לחברת החשמל. “חלק מהפרויקט היה להשיג מכסות בחברת החשמל בתעריפים שיתאימו לנו", מסביר לוי, הגזבר. “חברת החשמל הרי מודעת לעובדה שעלות הפאנלים הולכת ויורדת ולכן היא מתמחרת את החשמל במחירים נמוכים יותר. אנחנו הצלחנו להשיג מכסות במחיר יחסית גבוה ועם חוזה ל־25 שנה".

השלב הראשון, שכבר הושלם, אמור להכניס לקופת העירייה כ־900 אלף שקל בשנה. עם השלמת הפרויקט הוא אמור להכניס כשני מיליון שקל בשנה. “זה ממש מצב של ווין־ווין", אומר לוי. “יכולנו לעשות שימוש בכספי מפעל הפיס לבניית אולם ספורט חדש, אבל בחרנו לקחת את הכסף להשקעה שנכסה את עלותה תוך שש או שבע שנים. יישארו לנו כ־20 שנה, במסגרת החוזה, שבהן נוכל ליהנות מהתמורה של מכירת החשמל. אם מקורות ההכנסה של עירייה הם בדרך כלל מארנונה, אגרות והיטלים, או הכנסות מהמדינה, פה אנחנו מייצרים לרשות הכנסה חדשה".

לא רק האינטרס המקומי מדרבן את הנוגעים בדבר, מדובר גם באינטרס ארצי, שצובר תאוצה בשנים האחרונות. המדינה מעודדת ייצור אנרגיות מתחדשות והפחתת ייצור חשמל מפחם. העידוד הזה מתבטא במתן אישורים, בהיתרי בנייה, ברגולציה. “המעבר לייצור חשמל סולארי ואנרגיות מתחדשות הוא חלק מתנועה עולמית", אומרת הוניקמן פרץ. “אנחנו חתומים על אמנת האקלים של 'פורום ה־15' באיכות חיים וסביבה וגם במסגרת האיחוד האירופי, והתחייבנו לעשות צעדים ופעולות להפחתת גזי החממה. פרויקט הפאנלים הסולאריים לכן מושלם עבורנו. אנחנו מתבססים על אנרגיית השמש, והכסף שייכנס יופנה בחזרה לקהילה".

פעולות אלה מתרחבות גם לבתי הספר. על מסכי הטלוויזיה במסדרונות יוקרנו נתונים שיגיעו ישירות מהמערכת הסולארית הנמצאת על הגג. כך למשל, יוצגו הנתונים השוטפים של ייצור החשמל. המורים יעברו הדרכה ויהיו אף הם בקיאים בנושא. “בסוף מדובר בשיתוף פעולה בין הרבה מאוד גורמים בעירייה", מספרת הוניקמן פרץ. “חינוך, הנדסה, גזברות, נכסים, איכות סביבה, גינון. זה פרויקט מדהים שאנחנו מברכים עליו ונשמח אם נצליח במסגרתו לכסות את כל העיר בפאנלים סולאריים".

תחנת כוח סולארית (צילום: רויטרס)
תחנת כוח סולארית (צילום: רויטרס)

קובי בנבניסטי, מנהל אגף הקצאות במפעל הפיס: “ב־2019 הכנסנו לסל היעדים של פיס את האפשרות לקבל מימון עבור הקמת פאנלים סולאריים מעל גגות מבני ציבור. פרויקט זה אמור להניב מקורות הכנסה נוספים לרשות המקומית, יחד עם זאת כללי התוכנית מחייבים שבעשר השנים הראשונות של הפרויקט כספי החיסכון ינותבו לטובת פרויקטים לרווחת התושבים.

עוד הוסיף בנבניסטי: “עיריית אשדוד הגישה בקשה לתקציב בסכום של כ־9 מיליון שקל לטובת הפרויקט והכינה תוכנית לניצול כספי החיסכון לטובת קרן שיקום לגינות הציבוריות בעיר באופן שיבטיח שגינות אלו יעמדו בדרישות הבטיחות לטובת הילדים והקהל. בצורה זו גם העירייה תיהנה ממקורות הכנסה עתידיים וגם התושבים ייהנו מגינות מתוחזקות ובטוחות".

לעולם בעקבות האור
שיתוף הפעולה של מפעל הפיס, משרד האנרגיה והשלטון המקומי מסתמן כאחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר בתחום האנרגיות המתחדשות בישראל, עם כמיליון מ"ר שיוקצו לטובת ייצור אנרגיה סולארית בלמעלה מ־140 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, שכבר הגישו בקשה ליטול בו חלק.

מפעל הפיס הקים קרן תמיכה מיוחדת המעניקה לרשויות מקומיות הלוואות בריבית נמוכה במיוחד, אשר תוחזר במשך כשבע שנים, עבור התקנת מערכות ייצור אנרגיה סולארית על גגות מבני ציבור. מערכות אלה ייצרו עבור הרשויות המקומיות מקורות אנרגיה ירוקה, חיסכון בהוצאות החשמל וכן יגבירו את ההתייעלות באנרגיה.

התמיכה שהוקצתה למימון התקנת המערכות הסולאריות עמדה תחילה על 100 מיליון שקל, אך לאור ההיענות חסרת התקדים, הגדיל מפעל הפיס את הסכום משמעותית, והוא צפוי, כאמור, לעמוד על כחצי מיליארד שקל. מדובר בסך כולל של כ־1,241 מבנים, בעלי שטח גג פנוי ובהם: בתי ספר, מבני מועצה, מרפאות, מעונות יום, מתנ"סים, קאנטרי קלאב ועוד. מדובר בכמיליון מ"ר שיוקצו לייצור אנרגיה סולארית, שעל פי הערכות צפויות להפיק כ־116 מגה ואט חשמל "ירוק" לשנה.

אגף הקצאות במפעל הפיס מוביל את ניהול הקרן, כולל פיתוח מודל עסקי לרשויות בשיתוף עם משרד האנרגיה, שגם ילווה מקצועית את פעילות הקרן ביישום התוכנית יחד עם מרכז השלטון המקומי שיהיה אמון על הקשר השוטף והליווי בתחום אל מול הרשויות המקומיות. הבקשות יועברו לאישור ועדה משותפת של מפעל הפיס, משרד האנרגיה והשלטון המקומי, שתבחן את הקצאת ההלוואות לכל רשות.