מדי שנה מחכה עולם העיצוב הישראלי לבשורה שמגיעה מהבוגרים של מכללת שנקר, לראות דרך העיניים שלהם כיצד יראה העולם בעתיד. השנה לציפייה הזו נוסף ממד נוסף: הקורונה. "בעולם שחי עם המגיפה לשאלה הזו יש חשיבות גדולה יותר", אומרת הדס הימלשטיין, ראש המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. "כי משהו חדש יצמח מתוך המגבלות שיוצר הווירוס".
ואכן, עבודות הגמר של בוגרי המכללה מושפעות מהנגיף ששינה את חיינו ועוסקות באופן שבו הוא בא לידי ביטוי גם בנושאים כלליים בהם חברה, רפואה, כלכלה לצד פמיניזם, גאווה ועצמאות. הבוגרים שילבו את החזון שלהם בטכנולוגיות מתקדמות, בטרנדים ובתהליכים העדכניים של עולם ההנדסה המקומי והבינלאומי.
מכללת שנקר, ממוסדות הלימוד המובילים בישראל, משלבת פקולטות להנדסה, עיצוב ואמנות, מאפשרת לתלמידיה לשלב עיצוביים עכשוויים וקונספטים אמנותיים בחוד החנית של הטכנולוגיה.
המחלקה לעיצוב טקסטיל, בין המחלקות הנחשבות במכללה, מקנה מיומנויות בתחום של עיצוב מוצרים ופיתוח חומרים באמצעות טכנולוגיות ומעבדות מתקדמות, בדגש על הקשר בין מדע לעיצוב ולמגמות עולמיות בנושא קיימות ואקולוגיה.
אירוע סוף שנה של המחלקה לטקסטיל שהתקיים בתחילת חודש אוגוסט אפשר לקהל הרחב להכיר את הממציאים, היזמים והאמנים של המחר, להתרשם מהיכולות וההישגים שלהם. הנה ארבע העבודות הבולטות של בוגרי מחזור 2020.
Serenity / בשמת לוי
Serenity (רוגע, בעברית) היא סדרה של פריטי טקסטיל שעוצבו במטרה למסך ולהפחית גירויים בסביבה צפופה ורועשת. הסביבה העירונית מציפה אותנו במידע, גורמת לרמת גירוי גבוהה ומובילה להצפה חושית שמתבטאת בתחושת לחץ.
כל פרט בסדרת הכובעים של לוי מעוצב כך שיהיה רך ונעים למגע. עוטף את הראש, יוצר תחושה של נפרדות מהסביבה, ובכך תורם לתחושה של הגנה, שלווה ורוגע.
לוי מסבירה שהמטרה של הפרויקט היא התמודדות עם הכמות המוגזמת של הגירויים, שכולנו חווים בדרך זו או אחרת. "רציתי למצוא דרך למסך את הגירויים מהסביבה באמצעות פריטי טקסטיל", היא מסבירה.
לדבריה, היא שאבה השראה מהרוגע הטבעי שיוצרים מים ואלמוגים. "מים מסמלים בתרבויות שונות ריפוי, איזון והרמוניה. המבנה של הכובעים עוצב על ידי בחינת המבנה של אלמוגים, שעשויים מאלמנטים שחוזרים על עצמם. כך הגירוי החזותי הופך לפשוט יותר. באותו אופן, המבנים שעיצבתי יוצרים סוג של שריון ועוזרים ליצור תחושת הגנה, שלווה ורוגע".
"מצד אחד Serenity מביעה כמיהה לברוח מהגירויים של העולם", אומרת לוי, "ומנגד, הכובעים בולטים ומושכים את העין". לוי רוצה לפתח את הפרויקט ולהרחיב אותו למותג בגדים. "Serenity היא בעלת נוכחות בולטת. לא בורחת מההמולה העירונית, אלא מעצימה את העצמי אל מול הסביבה ומשתלבת בתוכה".
חומרים: כותנה, ויסקוזה, פוליאסטר וצמר מרינו.
טכניקה: סריגה ידנית.
https://www.instagram.com/levi_bosmat
Aesthetically correct / נעמי משיח
הפרויקט חוקר את הגישה של החברה לעיתונים ולתפיסה האסתטית של תוכן מילולי. העיתון – מעבר להיותו כלי פוליטי – כולל בתוכו פוטנציאל עיצובי: פרישה גרפית של תוכן מילולי. העיתון של משיח הופך גיליונות בד, המכילים אריחים מגזרי עיתונים, מחוברים זה לזה בטכניקות מעורבות. התוצאה היא אריחים פיזיים עם נוכחות במרחב, כך שהפער בין הפוליטי לאסתטי נחשף.
לדברי משיח, היא התחילה לעבוד עם עיתונים כאמצעי אמנותי בשנה השנייה שלה בשנקר. "סיקרן אותי להשתמש בהם כחומר חי", היא מסבירה. "עשיתי כל מיני מניפולציות, והבנתי שלא כולם רואים עיתונים כמוני - כמשהו שאפשר לעצב איתו״.
חומרים: עיתון, כותנה, צמר, פוליאסטר ופשתן.
טכניקה: אריגה, לבוד, גזירה, הדבקה.
https://www.instagram.com/naomimashiah
Air We Wear-Protest To Protect / מאי בר לבב
משבר הקורונה פתח את הדלת לעיצוב פונקציונלי שמשלב אלמנטים של מחאה. פרויקט הגמר של בר להב מציג מגוון מסכות המיועדות להגנה מפני זיהום אוויר, המציגות בעיצוב שלהן אספקטים שונים של משבר האקלים. ההשראה לעיצוב הגיעה מהצורך להתגונן מפני זיהום אוויר, ועדיין לנוע ברחבי העיר.
עטיית מסכה והסתרת הפנים מונעת תקשורת בין אישית ומעלה את הצורך לחזק נרטיבים וערכים. על ידי שימוש בעיצוב טקסטיל עם סריגה וצביעה, כל מסכה מספרת בדרכה סיפור אחד מרכזי על התקופה של התגברות זיהום האוויר.
התפרצות הקורונה שינתה את פרויקט הגמר של בר לבב. "בימים המוקדמים של הפרויקט רציתי לעשות מסכות פנים. להפוך פריט אפוקליפטי, שלא היה מוכר בתרבות הישראלית, לאביזר לבוש חובה. חשתי שזיהום האוויר יעלה באופן דרמטי בשנים הקרובות, ושלא תהיה לנו ברירה אלא לעטות מסכות מדי יום. אז פרצה המגיפה, והייתה הצפה של המוני רופאים ומעצבים שעסקו באותה מטרה: למצוא פתרון נוח ומעשי לעטיית מסכה מדי יום".
כסטודנטית לעיצוב, בר לבב החליטה לנקוט בגישה אחרת. "החלטתי שהמסכות הן מקום בגוף שלנו, שמשדר מסרים וערכים. דרך המסכה בחרתי לספר על משבר זיהום האוויר מנקודת המבט שלי".
חומרים: שילוב של חוטי אלוורה, ליוסל נחושת, גומי, PLA ופילטרים מצמר.
https://www.instagram.com/airwewear
F- OFF/ דבורה שקרון
אופנה היא הדרך הטובה ביותר לשנות את דעתנו על עצמנו. המטרה של שוקרון בפרויקט הגמר שלה היא לבטל את הגדרת הגוף כפי שאנחנו מכירים אותה.
האם נכפה עלינו להראות את הגוף שלנו ולהגיד שאנחנו גאים בו? בהשראת העיקרון "יותר הוא יותר", של תנועת ממפיס משנות ה-80, שקרון יצרה קולקציה ללא מגדר שעשויה מחומרים שונים ובטכניקות שונות. היא ניצלה את יתרונות הסריגה כדי להעניק נפח, ואת יתרונות האריגה כדי להעניק חוזק, נוכחות, ותחושת הקלה בסריג.
לדברי שקרון, הבגדים יכולים לעזור לנו להתמודד עם הגוף שלנו ואיך שאנחנו תופסים את עצמנו. "אני אוהבת ללבוש בגדים צבעוניים, למשל, כי ככה לא משנה מה יש מתחת. מישהו רואה את הצבע - וזה יותר ממה שאני מבפנים. הגוף שלנו לא מגדיר אותנו, ומה שאנחנו לובשים יכול להגדיר אותנו בצורה מדויקת יותר״.
חומרים: חוטי כותנה אורגניים, כותנה אורגנית, חוטי במבוק, גומיות צבעוניות.
טכניקה: סריגה ידנית, סריגה במכונה ביתית, אריגה תעשייתית, תפירה, סריגה במסרגה אחת.