התקיפה האחרונה (בעצם, ממש לא האחרונה...) בסוריה מדגימה את היכולת המודיעינית והמבצעית הנשענת גם על טכנולוגיה מרשימה של צה"ל, ובסך הכל גם את מדיניותנו בסוריה ואת כוחנו הצבאי והמדיני. מאחורינו רקורד מוצלח של תקיפות שקטות בסוריה, אולם התקיפה האחרונה שונה בלקיחת האחריות שמשרתת מטרה – הבהרת החשיבות והנחישות הישראלית להמשיך ולדחוק את איראן מלהתבסס בסוריה.
כל זאת ברקע חילופי נשיאים בארה"ב והיווצרות "מזרח תיכון חדש". לא ההוא שנכשל אלא שלום ונורמליזציה לטובת שני הצדדים החותמים בלי מתן זכות לווטו פלסטיני. הסכמי השלום של העת האחרונה יוצרים מציאות חדשה – לא עוד "הסכסוך היהודי־ערבי", אלא "הטובים והרעים". מול ציר הרשע איראן־סוריה־טורקיה, הולכת ומתגבשת ברית אסטרטגית של "תומכי סיכול הפצצה הגרעינית השיעית ולחימה בטרור".

תקיפת צה"ל בסוריה. צילום: דובר צה"ל

הדרוזים בהר הדרוזים ובמורדות החרמון נמצאים תחת לחץ איראני וסורי כבדים. הם מאוימים ומצבם הביטחוני והכלכלי בכי רע. הדיקטטור הסורי דורש שיילחמו לצדו ומאיים בהפקרתם, ואיראן מציעה להם חסות במסגרת כוונתה להשתלט על הגולן הסורי. בשיחות שלנו עם מנהיגים דרוזים בג'בל דרוז, הם מדברים על סכנה קיומית ומבקשים נשק, ציוד רפואי, אספקה וכסף לבניית מבני ציבור צנועים. אנחנו צריכים לעזור לעדה הדרוזית לעזור לעצמה לפני שיהיה מאוחר.

וזו גם ההזדמנות - לא רק לעזור לאחים של אחינו הדרוזים, אלא גם לעצב מציאות חדשה בדרום סוריה וגבול שקט ואוהד בין הגולן הישראלי לסורי. עלינו לקרוא למדינות נוספות לעשות כך. סביר שארצות המפרץ יעזרו לסונים בדרום סוריה, כשלרוסיה וארה"ב – כל אחת לחוד - יש אינטרס בחיסול עוד מוקד נפיץ באזור. אחרי הכל, החלופה בהסתברות גבוהה היא איראנים ושלוחיהם על גבול ישראל־סוריה. אז עוז ליוזמה בטרם פורענות!

הכותב הוא אלוף (במיל') וח"כ מטעם סיעת הליכוד