שיטת הבחירות באמצעות הדואר בארצות הברית הזכירה לי את האנקדוטה שנהג לספר ח"כ יוחנן בדר, הפרלמנטר החשוב ביותר שהיה בכנסת. בדר התייחס לתקופת שלטון היחיד של יוזף פילסודסקי בפולין בשנות ה־20 וה־30. המנהיג הכריז על בחירות דמוקרטיות לכאורה, ולפני הקלפיות השתרכו תורים ארוכים. באחד מהם המתין גם יהודי לתורו לבחור ברשימה הרצויה לו.
כאשר עמד להיכנס לקלפי, פנה אליו השוטר שהוצב שם ותחב לידיו מעטפה מוכנה וסגורה עם הוראה להצביע באמצעותה. היהודי, איש פשוט ותמים, שאל את השוטר איזו היא הרשימה שבמעטפה, ובתשובה אחז השוטר במעילו והתריס כלפיו בזעם: "אתה רוצה לדעת מה יש במעטפה? השתגעת? תכף אני עוצר אותך! האינך יודע שהבחירות הן חשאיות?".
כך גם באמריקה ששילחה אדם לחלל; בעלת הטכנולוגיה המפותחת בעולם, שהצליחה לפרק את ממלכת הרשע של ברית המועצות על משטרה הדיקטטורי. בניגוד לכל אלה ראינו כאמור שהבחירות בארצות הברית נערכו גם בדואר - אפשרות שהפעם נוצלה על ידי עשרות מיליונים ששלחו טופס, שנספר ידנית ולא במחשבים משוכללים. בחירות מסוג זה, בלי שוועדת בחירות תזהה מי המצביע ותדע אם אינו נתון לסחיטה או לקבלת שוחד עבור הצבעתו, חורגות מהצבעה חופשית אישית בפני ועדת הבחירות.
אומנם הנשיא טראמפ מנסה לפסול ולבטל חלק מההצבעות, בין היתר בטענה שיש מעטפות שהגיעו ליעדן רק אחרי יום הבחירות, אך טענתו פורמליסטית מדי, וספק אם תמצא הד בפסיקת בית המשפט העליון. היה נבון יותר לטעון שיש להתייחס בחשד גדול להצבעה מסיבית באמצעות הדואר, שהיא בלתי אישית בעליל ונתונה למניפולציות פוליטיות אפשריות. אם היו הוכחות בידי טראמפ על לחצים שלכאורה הפעילו אוהדי מחנה ביידן על מצביעים בתביעה כי יצביעו בדואר עבור המפלגה הדמוקרטית – ובמיוחד אם היו ראיות על תשלום שוחד תמורת חתימה "נכונה" על טופס ההצבעה – היה טיעון כזה עשוי להתקבל באהדה בבתי המשפט.
אך נראה בינתיים שאין טענות מהותיות בכיוון זה מצדו של טראמפ. מה עוד שאם הייתי בין שופטי ההרכב שדן בטענותיו, הייתי שואל אותו בדרך אגב מדוע במשך שנות כהונתו לא יזם חקיקה לפסילת שיטת בחירות באמצעות הדואר, והרי דיני הצדק בשיטת המשפט האנגלי קובעים כי "מי שדורש צדק – צריך לבוא בידיים נקיות". כשלעצמי, לאור עמדתו החיובית של טראמפ כלפי היהודים ומדינתם ישראל, הייתי רוצה שהוא יצליח, אך שיקול זה לצערנו לא מעניין את בית המשפט העליון של ארצות הברית.
בנוסף לאבסורד שבשיטת ההצבעה בדואר, עבורנו כיהודים קיים אבסורד נוסף, והוא הצבעת רוב יהודי אמריקה עבור הרשימה הדמוקרטית של היום. אלה אינם עוד הציונים ההם שהצביעו פעם עבור רוזוולט, טרומן, קנדי ורייגן. הדורות התחלפו, והזרמים הטריוויאליים הקובעים היום את הרוח האמריקאית אינם עוד פטריוטיזם ותחושת הייחוד הדמוקרטי והחופש האישי בארצות הברית. במקומם אנשים מצביעים בנושאי פמיניזם, מושפעים מתנועת MeToo, ובעד תקינות פוליטית המונעת הבעת דעות חופשית באוניברסיטאות וכופה דעות אחידות שהחשיבה הרציונלית אינה מקבלת.
האנטי־גזענות כביכול הפכה לגזענות בעצמה, ובשמה מוחקים את סמלי הקונפדרציה של מדינות הדרום מתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ומשליכים אפילו את פסליו של כריסטופר קולומבוס, מגלה היבשת. אמריקה חדשה זאת תהווה עוד מעט איום ממשי על קיום המשטר הדמוקרטי בעולם ותאבד את ייעודה ההיסטורי כמנהיגת העולם החופשי. גם היהודים הושפעו מכיוונים אלה, ובמקום להצביע בעד הידיד הגדול בבית הלבן, הם מזדהים עם ביידן, שניצחונו מתקבל באהבה באיראן וברשות הפלסטינית. זה כבר לא רק אבסורד, אלא גם טיפשות.