הדלפות של גורמים ישראליים לתקשורת על מהות השיחות עם לבנון לתיחום הגבול הימי מפריעות לשיחות, ועלולות אף לפגוע בסיכוי להסדר מהיר. עקבתי אחרי התקשורת הלבנונית מאז פתיחת השיחות ומצאתי דיווחים לקוניים על האווירה, על המועד הבא לפגישה, ושום אזכור למהות השיחות בתוך האוהל בנקורה.
לבנון הגיעה לשיחות עם לא מעט מתח פנימי. חיזבאללה תבע שבמשלחת הלבנונית ישתתפו אנשי צבא ולא אזרחים כדי לשוות למפגש אופי צבאי בין צדדים עוינים. בלחץ אמריקאי, נשיא המדינה מישל עאון, בעל בריתו של נסראללה, דחה את הבקשה ויצר מתח מולו. חיזבאללה ממתין להזדמנות לפגוע בשיחות. נביה ברי, יו”ר הפרלמנט הלבנוני, שיעי אף הוא, דרש שהשיחות על התחום הימי יהיו קשורות לשיחות על הגבול היבשתי. גם הוא ממתין בפינה. בואו לא נעזור להם.
הפרסומים על מפות “פרובוקטיביות” שישראל הציגה לכאורה בתגובה לאלה של לבנון - רק יכניסו את הצדדים למגננה שיהיה קשה לצאת ממנה. בשיחות נקורה, כמו בכל משא ומתן, מעלים הצדדים דרישות מקסימליות, והם נסוגים מהן לאט־לאט, בהתאם להתפתחות הדיונים, עד שמגיעים לעמק השווה. הדלפות לתקשורת בשלב מוקדם של השיחות הן מביכות וגורמות להקשחת עמדות מיותרת.
בשיחות בין ישראל ללבנון יש עוד שתי צלעות נוספות, שיש להתחשב בהן: האמריקאים והאו”ם. ההדלפות מתוך השיחות מקשות עליהם ומאריכות את הזמן להגעה להסדר. הדיפלומטיה השקטה, נטולת ההדלפות, יעילה יותר.
על פניו יש אינטרס ישראלי ולבנוני להגיע לתיחום מקובל על שני הצדדים. יש גם הבנה שאף צד לא רוצה לגזול דבר מהצד השני, ובוודאי לא בנטילת אוצרות מחוץ למשולש המחלוקת של 860 קילומטרים רבועים. מה גם שלבנון וישראל הפקידו ב־2010 בידי האו”ם מפות עם הגבול שכל מדינה רואה בו הגבול הסופי. במילים אחרות, יש בסיס לדיונים. ההדלפות שלפיהן לישראל שני קווים, אחד פרובוקטיבי והשני מתון, מהוות פגיעה בשיחות.
הפגישה הבאה תתקיים בקרוב. יש להבהיר לצד הלבנוני שהפרסומים בתקשורת הישראלית אינם משקפים את עמדת ישראל. יש להבהיר ללבנונים לבל ייפלו בחטא ההדלפות. יש להשאיר את הדיונים בתוך כותלי החדר ולהימנע מלעשות בהם שימוש לצרכים פנימיים.
שרטוט הגבול, לכשיגיע, לא יספיק בכדי להשכין שקט בין הצדדים. יש קושי לכל צד בהפקת גז או נפט באזור המחלוקת כי האוצרות בבטן הים. תיתכן זליגה מצד זה או אחר. כדי להתגבר על זה הועלה רעיון שעודנו בוסר, ולפיו חברת ההפקה הצרפתית "טוטאל" שלבנון שכרה היא שתפיק את הגז בכל משולש המריבה ותחלק אותו בין הצדדים על פי מפתח מוסכם. זה נקרא שיתוף פעולה לבנוני־ישראלי בעזרת צד שלישי. זה גם פתח למגעים עתידיים היכולים, בתנאים מסוימים, להתפתח למציאות אחרת בינינו לבין שכנתנו מצפון.