האם בתי החולים על סף קריסה? תלוי את מי שואלים. במשרד הבריאות טוענים שהתפוסה בחלק מבתי החולים מגיעה ל־130%, אלא שבתי החולים טוענים שמספר המאושפזים נמוך בהרבה, הנתונים רחוקים מהמציאות ומערך האשפוז רחוק מקריסה. הרבה פוליטיקה מלווה את הנתונים שמתפרסמים בימים האחרונים על תפוסת בתי החולים. שניים ממנהלי בתי החולים הגדולים בירושלים, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' יהונתן הלוי, ומנהל המרכז הרפואי הדסה עין כרם, פרופ' זאב רוטשטיין, מסכימים שצריך לחזק את מערכת הבריאות, אבל שניהם לא מוכנים להתיישר עם הקו של משרד הבריאות שעל פיו בתי החולים קורסים.
בשבועות האחרונים קיים פער בין הדיווחים של מנהלי בתי החולים שבמרכז הארץ, שלפיהם קיים אצלם עומס, לבין דיווחים של מנהלי בתי החולים בפריפריה, שעל פיהם הם לא יוכלו לקלוט בקרוב חולים חדשים. אבל כנראה שאנחנו עדיין רחוקים מאוד מהתרחיש הקיצוני שבו יהיה צורך לבחור למי להעניק טיפול מציל חיים. בתי החולים נאלצו להתמודד עם מצוקה כספית שנבעה מהגל הראשון של הקורונה, והתבטאה בירידה במספר הטיפולים האלקטיביים שמהווים את החמצן הכלכלי של בתי החולים.
זאת הסיבה שבתי החולים לא מזדרזים להיענות לדרישת משרד הבריאות להפסיק ניתוחים פרטיים פופולריים, שמכניסים כסף רב לקופת בתי החולים. חולים שזקוקים לטיפולים אלקטיביים מתרשמים שבתי החולים נעולים בפניהם. אחרים חוששים להגיע לבתי החולים מחשש שיידבקו במגיפה.
מי שבוחרים להתקשר לבתי החולים מופתעים לשמוע שבתי חולים רבים מזמינים את החולים להגיע לניתוחים. לאחרונה קיבלתי מסרון ממנהלת המרכז הרפואי וולפסון בחולון, שבו היא כותבת שכל מחלקות בית החולים פועלות כסדרן וערוכות להעניק לפונים את כל השירות הנדרש. פנייתה של מנהלת בית החולים נובעת לא רק מדאגה לשלומי, אלא בעיקר כנראה מהירידה התלולה בהכנסות של בית החולים.
לפני מספר ימים הגעתי למיון של המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב בשעת בוקר וגיליתי שחדר המיון כמעט ריק. זאת תמונת מצב נדירה של חדר המיון, שמפוצץ מחולים בכל ימות השנה. הרופא שקיבל אותי התעניין מדוע לקחתי סיכון בהגעה למיון במקום לפנות לאחד המרכזים הרפואיים של הקופה, אבל לא ידע להשיב היכן יש יותר חולי קורונה, במכונים האמבולטוריים של קופות החולים או בבית החולים שבו הוא מועסק.
בבתי החולים תולים תקווה בצעדים החריגים שנוקטת הממשלה במאמץ לבלום את העלייה הגדולה במספרם של הנדבקים ובמספרם של המתים מהמגיפה. מי שאחראים לצעדי הבלימה מתבססים על תרחישים שנעשו על ידי מומחי מכון ויצמן, שמסתמכים על נתונים של הסגר הקודם. המומחים מעריכים שכאשר תהיה התייצבות של המגיפה, ירד מטבע הדברים גם מספר החולים. לפי ההערכות, זה יקרה רק בשבוע השני של חודש נובמבר, אז נתחיל לראות ירידה בשיעור הנדבקים, שיתווספו להם על פי התחזית 720 מתים.
על פי נתוני משרד הבריאות, ירושלים מובילה במספר הנדבקים, אחריה נמצאת בני ברק, ובמקום השלישי העיר אשדוד, כאשר גם היישובים אלעד ובית שמש, שבהם מתגוררים דתיים וחרדים, תופסים מקום גבוה ברשימה. ליישובים האלה יש להוסיף גם את אום אל־פחם. אל תמהרו לקנות את האזהרות שבתי החולים כבר נמצאים בסכנת קריסה.
הם עלולים להגיע למצב הזה אם לא יינקטו צעדים מיידיים, שיביאו לצמצום מספרם של הנדבקים. במשרד האוצר מדברים על כך שסגר מהודק יעלה למשק 35 מיליארד שקלים, אבל צריך לזכור את המחיר שנשלם בחיי אדם אם המגיפה תמשיך להשתולל.
הכותב הוא משפטן, ממייסדי "יושרה לישראל" - שימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויו"ר אגודת העיתונאים.