מי אחראי לכך שאנחנו שוב בסגר? בטוח שלא פרופ' רוני גמזו. איש אינו מטיל ספק בכך שההתנהלות שהביאה אותנו לסגר נוסף היא התנהלות פוליטית ולא התנהלות מקצועית. לפרופ' גמזו היו הצעות אחרות לניהול המשבר, אבל מי שמחליט הוא לא גמזו, אלא הממשלה, ובעיקר ראשי המפלגות החרדיות והדתיות.

שמעתי את שר הפנים אריה דרעי אומר שהממשלה נענתה לכל הצעותיו של פרופ' גמזו. מה שהשר דרעי שכח לספר לנו הוא כמה זמן לקח לממשלה להיענות לכל אחת מהצעותיו של הפרויקטור, ומה משמעות העיכוב בהחלטות שנועדו לצמצם את הגידול בתחלואה. השרים ליצמן ודרעי לא גילו התרגשות מיוחדת כששמעו מפיו של פרויקטור הקורונה שמצב התחלואה בישראל הוא מהקשים בעולם. הם גם לא התרגשו מכך שקיימת עלייה מדאיגה בתחלואה, בעיקר במגזר הערבי ובאוכלוסייה החרדית. הגידול הדרמטי שנרשם בטירה, באום אל־פחם, בכפר קאסם, בדאלית אל־כרמל, בסכנין ובנצרת הביא להחלטה שחייבים לפעול, ויש להטיל סגר על יישובים ערביים ודרוזיים, שבהם נרשם גידול במספרם של החולים. אחדות דעים קטנה הרבה יותר הושגה לגבי היישובים הדתיים, שכל אזכור על כוונה להטיל עליהם מגבלות עוררה מיד תגובה מצד הפטרונים הפוליטיים שלהם בכנסת ובממשלה, שהזדרזו להבהיר שאין דין אום אל־פחם כדין בני ברק, כשם שאין דין השכונות החרדיות של ירושלים כדין סכנין או נצרת. לחברי הרשימה המשותפת אין את ההשפעה שיש לדרעי, ליצמן ופורוש על ראש הממשלה. המפלגות הערביות לא שותפות היסטוריות של נתניהו, והוא לא מרגיש כלפיהן שום מחויבות.

כאשר מזכירים את הכוונה לערוך בחירות בעוד 100 ימים, ברור לראש הממשלה שגם אם הקורונה תעבור אז מהעולם, המפלגות החרדיות והדתיות - לא. נתניהו לא סופר ולא מתרגש מתגובתם של ראשי המועצות הערביות והדרוזיות ומהאיומים או מהרמיזות שהם משמיעים. הוא יודע שהערבים והדרוזים הם לא תומכיו המסורתיים, וברור לו מה יקרה אם המפלגות הדתיות והחרדיות יפנו לו עורף.

להחלטה של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן להתפטר מתפקידו אין משמעות מעשית. העובדה שליצמן לא ישב ליד שולחן הממשלה לא תפגע במפלגתו יהדות התורה. כוחו הפוליטי של ליצמן אינו נובע מישיבתו בממשלה, אלא מהעובדה שהוא איש סודו של האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, שנחשב לאיש החזק באגודת ישראל, שיחד עם דגל התורה הליטאית מרכיבה את סיעת יהדות התורה. קשה לדעת אם ליצמן הוא זה שקיבל בעצמו הפעם את ההחלטה להתפטר מתפקידו, או שההחלטה הוכתבה לו על ידי פטרונו האדמו"ר מגור, שכבר שנים רבות הוא בעל המאה והדעה באגודת ישראל. הרב אלתר, המדורג שלישי ברשימת העשירים שברבני ישראל, עם הון של 350 מיליון שקלים שקיבל בירושה מאביו, כבר היה אחראי בעבר להתפטרותו של ליצמן מהממשלה.

מה שמעניין את ליצמן ואת פטרוניו בציבור הדתי הוא להשאיר את בתי הכנסת פתוחים בראש השנה וביום הכיפורים, משום שלדעתם יש להם תומכים רבים ש"זו הפעם היחידה בשנה שהם נוהגים להגיע לתפילה בבית כנסת", כפי שכתב ליצמן במכתב ההתפטרות שלו לראש הממשלה.
ליצמן, פורוש ודרעי יודעים שבעוד חודש וחצי מתכוון פרופ' גמזו לפרוש מתפקידו ולחזור לעבודתו כמנהל המרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, לאחר שהוא התחייב לשמש בתפקיד במשך זמן קצוב. גם ראש הממשלה נתניהו יודע, בבחירה בין גמזו לבין ראשי המפלגות הדתיות, למי חשוב להעניק את הגיבוי. כשזה המצב, יש לנו סיכוי להגיע גם לסגר שלישי.

הכותב הוא ממייסדי "יושרה לישראל", לשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויו"ר אגודת העיתונאים.