זה קרה בשב"כ, זה קורה בצה"ל, וזה לא פסח על המשטרה: תרבות השקר הפכה לשגרה, וכל האמצעים כשרים - גם כאלה שאיש לא היה מעלה על דעתו.

קחו למשל את תחנת המשטרה של קריית מלאכי, שם החליטו להילחם בנתוני הפשיעה במקום להילחם בפשיעה. אם אתם מתגוררים בעיר ורכבכם נגנב, קיים הסיכוי שהתלונה שהגשתם לא תיחקר, ושבחלק מהמקרים אתם אף יכולים להפוך לנאשמים בעצמכם. נשמע הזוי, אבל זה קרה במציאות. מצג שווא שעולה על כל דמיון.

ספק גדול אם הייתם שומעים על סגן ניצב שי מזרחי, עד לפני שלושה חודשים מפקד משטרת קריית מלאכי, שהחליט להוריד את נתוני הפשיעה בעיר בכל מחיר. אך מה עושים במקרים כמו זה שנחשף על ידי תאגיד השידור הציבורי, שבו גניבת רכב להסעת ילדה נכה בת 14 עלולה לפגוע בנתונים? ובכן, במשטרת קריית מלאכי גילו מקוריות ופתחו בהליך פלילי דווקא נגד האב, ולא היססו לחקור אותו בפוליגרף בטענה שהגיש תלונה כוזבת כדי לעקוץ את חברת הביטוח.

תחנת משטרה (צילום: חטיבת דובר המשטרה)
תחנת משטרה (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

זה לא היה המקרה היחיד. לפחות בשלושה מקרים נוספים הפכה התחנה את הקורבנות לחשודים. ואכן, הסטטיסטיקה של משטרת קריית מלאכי זינקה לכיוון הרצוי והצביעה על ירידה בפשיעה. התחנה זכתה לציון לשבח, כאשר בפועל היא תפרה תיקים לאזרחים שבאו להתלונן. במקום לדווח על גניבות ופריצות, תייגו השוטרים בתחנה את התלונות כהודעות כוזבות. חוקרי התחנה אף סירבו להנפיק למתלוננים אישור על הגשת תלונות, ובכך מנעו מהם להגיש בקשות לחברת הביטוח לקבלת פיצוי ורכב חלופי.

קריית מלאכי כמובן אינה לבד. מה קורה למשל כאשר המשטרה חושדת שתושב יפו השתתף באירוע ירי, אף על פי שהוא היה בחו"ל בזמן האירוע ואין לה כל ראיה נגדו? היא לא מוותרת ומביאה את החשוד לבית המשפט, אף שהיא מתקשה להסביר את סיבת המעצר ואין לה תשתית ראיות. השופט עמיעד רט מבין שמדובר בקשקוש ומשחרר את העצור ללא תנאים מגבילים. אבל המשטרה עצרה עוד חשוד, ועבור הסטטיסטיקה המשטרתית זה הישג לא מבוטל.

לחשיפת תרבות השקר של המשטרה שותף כבר תקופה ארוכה עו"ד פנחס (פיני) פישלר. הוא עושה זאת בקביעות בדוח תקופתי שהוא מפרסם תחת הכותרת "משטרת לואי דה פינס". לולא הדברים היו נוגעים לכל אחד מאיתנו היינו מתגלגלים מצחוק. אבל מה לעשות, יש לנו משטרה אחת, ובשנים האחרונות היא הפכה מקומדיה לטרגדיה.

עו"ד פישלר, קצין משטרה בדימוס ששימש כחוקר ביחידה לחקירות הונאה, ראה ושמע כבר הכל. אבל הוא מופתע בכל פעם מחדש מהמקוריות של המשטרה. בדוח האחרון שלו חשף התנהלות של טועני מעצרים בבית המשפט שהביאו למעצרי שווא, בהם של צעיר נורמטיבי ללא עבר פלילי, שנעצר ללא כל הצדקה למשך מספר ימים.
# # #
ממחקר שפרסמו אבי ברוכמן - מרצה בכיר לקרימינולוגיה ואכיפת החוק מהמכללה האקדמית באשקלון, רב־פקד טלי גורן מאגף התכנון והארגון של משטרת ישראל, ורב־פקד מיכל דיין בן זיקרי ממחלקת האסטרטגיה של המשטרה, עולה כי משנת 2003 הציבור מדווח על אמון מועט במשטרה. המחקר, שמתבסס בין השאר על סקרים של המדען הראשי של המשרד לביטחון הפנים, קובע כי "הנתונים משקפים יותר מכל מצב שבו דימוי שלילי ונמוך של מערכת החוק הולך ומתקבע בעיני הציבור". המסקנה המתבקשת היא שהיעדר האמון של הציבור במשטרה אינו חדש, והוא נמצא בירידה במשך יותר מעשור.

אפרים ארליך, "קרמשניט", סיים את שירותו במשטרה בדרגת ניצב משנה. הוא התפרסם לאחר שחשף את העיכוב בחקירת פרשת האחים פריניאן, שהיו מוכרים למשטרה כעבריינים בתחום ההימורים. ועדת זיילר, שמונתה כדי לבדוק את פעילות המשטרה והפרקליטות בפרשה, פרסמה דוח קשה שבעקבותיו התפטר המפכ"ל משה קראדי. הוועדה הגיעה למסקנה כי קראדי לא אמר אמת בעניין תוצאות בדיקת פוליגרף שנערכה לאחד הקצינים הבכירים, ניצב משנה יורם לוי, ששמו נקשר בפרשה. זה נשמע לא אמיתי, אבל זה אמיתי: המפכ"ל נאלץ להתפטר משום ששיקר.

ארליך סבור כי תרבות השקר טבועה במשטרה מיום הקמתה, ומזכיר כי המפכ"ל הראשון, רב־ניצב יחזקאל סהר, מסר לאחר שחרורו עדות שקר בפרשת "שורת המתנדבים", תנועה חברתית פוליטית שפעלה בשנות ה־50 במטרה להילחם בשחיתות השלטונית. עדותו ספגה ביקורת מבית המשפט העליון, והוא זכה לחנינה מנשיא המדינה זלמן שז"ר. לדברי ארליך, גם בעבר הייתה במשטרה תוכנת מחשב שבאמצעותה נמדדו הישגים של תחנות, ונתונים סטטיסטיים שהוזנו לתוכה היו רחוקים מהמציאות.

כששומעים את המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך מגלגל עיניים ומתבטא על טוהר המידות של המשטרה, אי אפשר שלא להיזכר בטענות של האיש שמינה אותו לתפקיד, ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הוא הטיף בצדקנות על טוהר מידות", אמר נתניהו, "אותו אלשיך שהעביר מיליונים מכספי משלם המסים ליועץ התקשורת שלו, ועבר עבירה פלילית כשהדליף".

רוני אלשיך (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רוני אלשיך (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

באתר "ייצור ידע" של ד"ר פנחס יחזקאלי, בעבר קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומומחה באפקטיביות של גופים ציבוריים, נכתב בין השאר כי תרבות שקר קיימת בכל ארגון היררכי, אבל בשל מאפיינים ייחודיים, סובלות ממנה במיוחד משטרות בעולם. יחזקאלי קובע כי הדבר נובע ממה שמכונה "קוד הנאמנות", ברית בלתי כתובה בין השוטר למפקדו הישיר ובין חבריו, מפקדיו והארגון כולו. השמירה על קוד הנאמנות היא התנאי האולטימטיבי לקידום, מה שמסביר אולי שאפשר להוציא קצין שסרח מהמשטרה, אבל קשה להוציא מהמשטרה את תרבות השקר.

אם צריך להסתמך על הניתוח של יחזקאלי, מה שהיה הוא גם מה שיהיה. אמירת אמת ומשטרת ישראל הן כנראה שני קווים מקבילים שלא ייפגשו לעולם.
# # #
תגובת משטרת ישראל: "במשטרת ישראל משרתים למעלה מ־32 אלף שוטרים, לוחמים ומתנדבים, שפועלים במקצועיות, ערכיות, הקרבה ומסירות למען אזרחי המדינה. יושרה, אמינות וטוהר המידות הם ערכי יסוד בארגון, ונר לרגליהם של שוטרי ומפקדי משטרת ישראל. חריגות מנורמות אלה מטופלות במישור הפיקודי והמשמעתי, ובמידת הצורך על ידי מח"ש - גוף חיצוני למשטרה. נאמנות שוטרים אינה עומדת בסתירה לחובת אמירת אמת, והיא תנאי בסיסי לתפקוד המשטרה כארגון ביטחוני, המבצע משימות מורכבות. הקידום בארגון תלוי במשתנים רבים ובראשם: רמת המשמעת, סינון, מבדקים קפדניים, ערכים ומקצועיות של לובש מדים, והיא חסרת תקדים ביחס לכל ארגון אחר".

הכותב הוא משפטן ששימש כמנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון וכיו"ר אגודת העיתונאים. נמנה עם מייסדי "יושרה לישראל"