טרם נרגענו ממחאת המכנסונים וכבר אנו בפתחו של חג השבועות, עם גיבורות שנאבקו על ערכים ואידיאולוגיה חברתית. במרכזו של החג עומדים שני אירועים היסטוריים: מתן תורה במעמד הר סיני וסיפורה של רות המואבייה, האחרת, כפי שמתואר במגילת רות. אני מוצאת קשר מעניין וישיר בין שני האירועים. בשניהם יש עיסוק בערכי יסוד אנושיים של חברה, ערכים המושתתים על חוש צדק ומוסר, אלה המתבטאים בקודים ובנורמות שנטבעו ונחקקו בעשרת הדיברות, ואלה המתבטאים בתיאור קורותיה של אישה זרה, המגלה סולידריות אנושית ומחליטה לדבוק בחמותה האלמנה והשכולה, המרירה והענייה, ובהמשך ובעקבותיה דבקה גם בעמה ובעולמה.
ציוויים אוניברסליים שניתנו במעמד הר סיני, כמו “לא תרצח” ו”לא תגנוב”, הם כל כך פשוטים ומובנים מאליהם שמתעוררת השאלה מדוע נדרשנו להם? האם ייתכן ש”הפקה” כל כך יוקרתית ומעמד כה נשגב, עם קולות וברקים ופירוטכניקה על ההר, נערכו לטובת אוסף של תובנות ולקט של הוראות אלמנטריות? לשאלה זו תשובות רבות ומגוונות של פרשני המקרא, שברובן הדגשה כי גם את הטריוויאלי צריך לנסח ולתקן. ההיסטוריה כבר הוכיחה לנו שאי אפשר לבסס קוד מוסרי רק על תבונה והיגיון פנימי של בני האדם. מוסר אנושי חייב להתבסס על צו, על קוד מחייב וסמכותי, ולא רק על המובן מאליו. הצווים החברתיים, גם אלה שלכאורה ברורים מאליהם, ניתנים באירוע רב רושם כדי להיצרב בתודעה כהכרחיים חברתית.
רות המואבייה, בהתנהגותה, מציגה את תמונת המראה לעיסוק בעניינים טפלים. היא מייצגת רצון טבעי ללכת בדרך אנושית, וזאת מכוח הנאמנות והמסירות לחמותה. רות – כמו נשים חכמות וחזקות אחרות לאורך ההיסטוריה היהודית, כדוגמת אסתר, דבורה, יעל ואביגיל – קובעת קודים מוסריים ומציבה אבני דרך של נחישות ולקיחת אחריות, של ערבות הדדית, של אהבת האדם וסיוע לחלשים בחברה.
בתוך כך, אני מוצאת גם קשר עקיף לסוגיית המכנסונים. מוזר ואף הזוי בעיניי העיסוק, מדי פעם, בסוגיות משניות בחשיבותן. סערות בכוס מים המוצגות כמאבק פמיניסטי, כביכול. נושא המכנסונים וקוד לבוש של בני נוער בבתי ספר הופך מדיון על גבולות ועל תקנון בית־ספרי פשוט ומוסכם להצהרות מתלהמות שמנסות להתחפש לסוגיות מגדריות. הכרחי לעסוק באתגר השוויון החברתי והמגדרי. נפלא בעיניי לראות צעירות נחושות להוביל שינויים חברתיים (ראו מקרה רות המואבייה), אך מותר ואף חובה לבחון את עשייתן. המאבק הפמיניסטי נע בעקביות מהישג אחד למשנהו, בזכות יושרה, התמדה ועיסוק בעיקר. אין לו בימינו שום קשר לסריג או לטייטס כותנה, אבל יש לו בהחלט קשר לפעילותה של רות ולקודים אנושיים שבעשרת הדיברות.