השם שלו איננו מופיע בכותרות, איננו מוזכר כלל באתרים. מבחינה תקשורתית - הוא לא קיים, אבל הוא היום הנציג הישראלי הרשמי העסוק  ביותר, הטרוד והמוטרד ביותר. לא סתם, אלא בקדמת החזית המדינית הדיפלומטית של ישראל ועוד בפרק זמן סוער, מאתגר וקריטי מבחינת ישראל.

גלעד ארדן הוא שגריר ישראל באו"ם. צפוי להתחיל כהונה כשגריר ישראל בוושינגטון. בימים האחרונים הוא שוהה בבירה האמריקאית, מקיים מרתון של פגישות, שיחות ראיונות עם כל מי ומי שיש לו קשר, מגע, נגישות לחוג הפנימי של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן. קרוב לודאי שארדן מבקש במיוחד וטורח ליצור קשר עם בכירים דמוקרטיים ועם גורמים בעלי מעמד והשפעה בצמרת המפלגה הדמוקרטית.

בנוסף לכהונתו כשגריר באו"ם, ארדן מתכונן ברצינות, בכובד ראש והקפדה לתפקידו כשגריר ישראל בוושינגטון, שיכנס  לתוקפו ב-1 בינואר. תפקידים, במיוחד השגרירות בוושינגטון, קיבלו עכשיו חשיבות, מרכזיות וחיוניות מיוחדות. נשיא דמוקרטי, בכירים בבית הלבן שייצגו את המפלגה החדשה השלטת והשינויים הצפויים במשרד החוץ ובצמרת הממשל החדש גרמו לטלטלה עזה בקידמת החזית המדינית והדיפלומטית של ישראל.

מדובר בעצם בזעזוע, בתנודה והשתנות עם משמעויות והשלכות שאי אפשר להגזים באופיין ובהיקפן הקריטי בתחום היחסים בין ישראל לארה'ב. אין זה אומר שצריך לדאוג או לחשוש. ג'ו ביידן נחשב כידיד ותיק, אמיתי ונאמן של ישראל. מי שלא יתמנה או תתמנה לכהונת שר החוץ או  לתפקיד היועץ לענייני בטחון, גם אם לא יביאו עמם מוניטין של אוהדי ישראל מובהקים, הם יהיו כפופים למדיניות בסיסית של אהדה ותמיכה בישראל שהנשיא החדש יכתיב.  

"אני לא דואג ולא חושש לרגע אחד משינוי או מהלך שיבטאו גישה נגד ישראל או הזנחת האינטרסים שלה", אמר בשיחה עמו בכיר יהודי, שמכיר אישית ומקרוב את ג'ו ביידן. מי שמופקד וממונה על חזית החוץ הדיפלומטית של ישראל בתקופה הרת אירועים והתפתחויות מכריעים הוא גלעד ארדן, שגריר ישראל לאו"ם ולוושינגטון. האחרון שמילא את שני התפקידים האלה במקביל היה אבא אבן.

אבן כיהן בניו יורק ובושינגטון בין השנים 1950-1959. אבן נחשב בזמנו כסמל ומופת לדמות, לייצוג ולכישורים דיפלומטיים. היה נואם מזהיר. עצם נוכחותו באו"ם ובוושינגטון נחשבה בזמנו ערובה והערכה למעמדה של ישראל. ההבדל הוא, שבימי אבן אבן האו"ם היה ארגון קטן, עם 33  ארצות חברות ובוושינגטון התחלפו אז שני נשיאים - טרומן ואייזנהאור. ישראל לא היתה אז נוכחת כבעיה או כנושא חשוב ונידון, לא באו"ם ולא בוושינגטון.

ספק רב עם גלעד ארדן תיאר לעצמו שהכהונה הכפולה שקיבל תטיל עליו מעמסה כפולה ומכופלת פי כמה וכמה, קשה ומסובכת. הוכחה ראשונה להכרתו את כובד תפקידו סיפק יגאל ארדן. הוא לא המתין לראש הממשלה נתניהו או לבני גנץ, ארדן מיהר לפרסם הודעת ברכה לג'ו ביידן ולקמלה האריס לנצחונם.  

ארדן צריך וחייב לשנות מן הקצה אל הקצה את אופי וצביון היחסים בין הבית הלבן לישראל, שהשגריר היוצא רון דרמר עמל קשה, עיצב, קבע והגביל באופן בלעדי ליחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והמפלגה הרפובליקנית. דרמר כיהן כשליחו של נתניהו אצל הרפובליקנים. הזניח, הפקיר לגמרי את הקשרים עם צמרת המפלגה הדמוקרטית. רון דרמר הרגיש טוב, סליחה, מצויין, בבית הלבן של דונלד טראמפ.  

לפי דיווחים הרווחים בקרב עיתונאים בוושינגטון, בחודשים האחרונים התערער מעמדו של דרמר בבית הלבן. חתנו של הנשיא ויועצו הקרוב ג'ארד קושנר, לא אהב את דרמר והרחיק אותו מסביבת הנשיא. האתגר, היעד המרכזי והדחוף של גלעד ארדן הוא ליצור, לייצב קשרים טובים וקרובים עם בכירים דמוקרטיים, במיוחד אלה הנמנים עם מקורביו ויועציו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן.  

"זה לא יהיה לו (לארדן) כל כך קשה", העריך בשיחה עמו מנהיג יהודי. "הוא ימצא סימפטיה לישראל בחוג הפנימי של ביידן. הוא אפילו יופתע להיקף ועומק האהדה לישראל בקרב חברי קונגרס דמוקרטים. אבל היתי מייעץ לו להסתיר מעט ואולי הרבה את קרבתו לנתניהו". 

היעד הראשון של ארדן בזירת האו"ם הוא שיקום מעמדה של ישראל. קודמו, דני דנון, שהיה ויזכר כשגריר הגרוע ביותר שהיה לישראל באו"ם, ערער את אופי ותוכן פעילותו של ראש משלחת. הפך את המשלחת לחברת הפקות של אירועים יחצניים ולקידום פרסומו האישי. החד-צדדיות, היחס העויין כלפי ישראל בזירת האו"ם בניו יורק איננו תלוי בזהות הנשיא האמריקאי בבית הלבן.

בשבוע שעבר אישרה הוועדה הרביעית של האו"ם את קובץ ההחלטות האנטי ישראליות שהוועדה מאשררת מדי שנה. השגריר ארדן תקף במלים חריפות את ההחלטות כ"הזויות, מנותקות מהמציאות ומעד נוסף להפיכת האו"ם לגוף לא רלוונטי". ארדן נפגש בשבועות האחרונים וקיים שיחות עם שורה של שגרירים וראשי משלחות, אבל נצחונו של ג'ו ביידן הפך את הבית הלבן ואת גבעת הקפיטול לחזית המדינית החשובה והמרכזית של ישראל.  

האתגר הגדול והאמתי של שגריר ישראל בושינגטון לעת כזאת – לא רק לשקם את היחסים עם הדמוקרטים, אלא להחזיר ולבנות את התמיכה והאהדה לישראל כיסוד, בסיס ומסורת מובנים וטבעיים בשתי המפלגות המרכזיות. להוציא את ישראל ולחלץ אותה ממצב של נושא פוליטי, של אישו, של ויכוח – מצב בלתי נסבל שהנשיא היוצא טראמפ יצר וטיפח. 

גלעד ארדן שומר על שתיקה. פניות לתגובה לא נענו. נסיונות ליצור עמו קשר לא צלחו. נותר רק לקוות ולצפות שיצליח במאמציו ליצור ולבסס יחסים עם נשיא וממשל דמוקרטיים.