ריבונו של עולם, למה כל כך קשה, מדוע כל כך מסובך, איך זה כל כך בעייתי לקבל, להבין ולהפנים את תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב? מה שקרה זה שהנורמליות חזרה לזירה הפוליטית האמריקאית, נקודה.
אז למה התוצאה הרצויה והבריאה הזאת צריכה לעורר פרשנים, מומחים ופוליטיקאים לכתוב, להשמיע ולשווק הערכות, פרשנויות ומסקנות שרובן הגדול מלא חששות, ספקות ותיאורים על הצפוי מנשיאותו של ג'ו ביידן? מה קרה? בבית הלבן יישב בארבע השנים הבאות, פוליטיקאי קשיש, בעל עבר ונסיון ציבוריים, מנומס ותרבותי. נשיא שמדבר ישירות לקהל - בלי ציוצים בטוויטר. למה זה צריך להצית גל של פרשנויות ונבואות הנוטות בחלקן הגדול לפסימיות?
הצונמי של התגובות לניצחונו של ביידן, המחמיאות והסקפטיות כאחד, מוכיח ומעיד עד כמה האמריקאים והעולם החופשי היו שבויים ומכורים לנוכחותו של דונלד טראמפ. דמות ששום דבר אחר מלבד התנהלותו המתריסה והחריגה, אופן דיבורו הגס והשקרי לגבי כל בעיה ונושא, בכל תחום ושטח היו המאפיינים היחידיים והבלעדיים לפני היותו נשיא וביתר שאת כדייר בבית הלבן.
"כאב הראש של ביידן והאריס מתחיל עכשיו", קבע פרשן בעיתון לחושבים. נו באמת? וודאי שמחכה להם כאב ראש. לכל נשיא נבחר ציפה כאב ראש. אלו כהונה, תפקיד ואתגר קשים, מורכבים ומסובכים שנשיאי ארה"ב לדורותיהם לא התמודדו עמם בהצלחה יתרה בכל התחומים והנושאים. ההבדל הוא, שבעבר, לפני שנים, ההתמודדות לא היתה חשופה וגלויה במידה ובהיקף שהתקשורת העניקה להם בשנים האחרונות.
זאת התפתחות טובה ורצויה, הצרה שהיא נפלה שבי ונכנעה לגמרי לטיפוס כמו דונלד טראמפ, שסחט את הלימון עד לטיפה האחרונה וניצל את החשיפה התקשורתית להאדרת עצמו. "ספק רב אם ביידן יצליח לרפא את נפשה של האומה האמריקאית", פסקה פרשנית. ודאי שלא. לא זכור נשיא אמריקאי שהצליח לרפא אוכלוסיה של מאות מיליונים, בחלקה הגדול צאצאי מהגרים ומגזרי מיעוטים, שבה הקרע והפילוג הם בלתי נמנעים.
השוני כיום הוא שההבדלים בעבר, יחד עם חוסר השוויון ותחושות הכעס על הפערים בין שכבות האוכלוסייה בעבעו בשקט וחלחלו לתודעת ההמונים בלי תשומת לב מיוחדת. בשנים האחרונות לעומת זאת, צף הקצף ומעלה בועות. הכל היה טוב ויפה, שוב, עד שבא דונלד טראמפ, שהעצים והזין את הפילוג והשסע, ניצל והפך את הקרעים באוכלוסיה למנוף המרכזי ולתמריץ העיקרי של נשיאותו.
ג'ו ביידן מודע היטב למצב הבריאות הקשה של נפש האומה האמריקאית. הוא לא יצליח לאחות וללכד את העם האמריקאי. בוודאי לא בעתיד הקרוב - גם קודמיו לא הצליחו. זאת לא סיבה לשווק ולהפיץ פרשנויות והערכות פסימיות לקשיים ולבעיות הצפויים וממתינים לג'ו ביידן. הקושי הענק שמחכה לו, שלא היה קיים בעבר, הוא כמובן נגיף הקורונה. בלימת התפשטות הקורונה בארה"ב היא אתגר ויעד קשים מנשוא. אבל לאמצעי התקשורת אין מה לומר לגביהם. זהו תפקיד ושליחות בלעדיים לנשיא. תפקיד שהמתין, ציפה וקיווה לנורמליות, הקורונה סוף סוף קיבלה לוחם נורמלי. אלו החדשות הטובות של תוצאות הבחירות שכבר אפשר לברך עליהן.