בליל רביעי הדהדו רעמי החורף מקצה מדינת ישראל ועד קצה. שמאלנים שמעו אותם כרעמי תופים בקצב של הלוויה ותהו מה עושים אם דונלד טראמפ מנצח. האם נכנסים לבונקר ומחכים שהסערה תחלוף, או שמא חופרים שוחות וממשיכים להילחם; ימניים שהקדימו, כרגיל, להאמין שטראמפ ניצח, שמעו את רעמי הפתיחה של הסימפוניה החמישית, טה־טה־טה־טם, ומכאן לטעמם ממשיכים כרגיל - אלא שהפעם במגמה של וידוא הריגה.
בערב חמישי התברר שג'ו ביידן בדרך לבית הלבן; ולא היה נוקאאוט קטלני שהפיל את טראמפ לקרשים כמו נאום הפיוס והאחדות של ביידן, שבא מיד אחרי התבכיינותו של הנשיא היוצא "גנבו את הבחירות" והערעורים שבדרך. נשאר רק הצורך בפרופורציות. לא תהיה בארה"ב מהפכה גם אחרי הכרעה סופית של תוצאות הבחירות. ביידן הוא לא צ'ה גווארה, לא במזגו לא בדעותיו. הוא בעד הסדר הטוב והישן, שהוא ממש לא משהו לחיות איתו בעולם מתקדם יותר. לדמוקרטים הייתה אורווה שלמה של צעירים בועטים, כל אחד ג'ק קנדי, שהיו יכולים לבעוט את טראמפ ברמת הנראות, הוורבליות והתוקפנות.
ועדיין הממסד הקלינטוני הוותיק העדיף את המתמודד הגרוע ביותר שהיה במלאי, משום שהוא משלהם. ביידן יחתור ל"אחדות" ול"יציבות", כלומר לקיפאון, כאשר ארה"ב והעולם זקוקים לכוח מתפרץ כדי לבלום את הימין הפאשיסטי והאוונגליסטי שטראמפ ("שליח האל") מייצג, ומנהיגי מפלגות הימין הקיצוני בכל העולם הולכים בעקבותיהם, מאורבן בהונגריה ועד נתניהו בישראל. הבחירות בארה"ב חשובות לישראל הרבה יותר מהבחירות בישראל. אצלנו העסק גמור. לטעמי תרתי משמע.
לימין יש קרוב ל־50 מנדטים באנקר גם ללא חרדים וש"ס. הגרף הדמוגרפי בקו עלייה לטובת קואליציה שתמשיך לפגע בדמוקרטיה לטובת הדתה, חיכוך צבאי במקום הסדר וכלכלה ניאו־ליברלית. באמריקה המצב הפוך: קואליציית המיעוטים הדמוקרטית הפכה לרוב דמוגרפי ואלקטורלי, והיא תשלוט בארה"ב, אם לא בבחירות הנוכחיות, אזי בהמשך, ובכיוון של מדינה חילונית ליברלית ודמוקרטית.
הבעיה שלנו ושלהם ושל העולם: את טראמפ ניתן להביס. היום או מתישהו. אפילו את נתניהו אפשר להפריד מבלפור, אבל הביביזם והטראמפיזם כאן ושם כדי להישאר. אחרי עשר שנות תמיכה ברפובליקנים, יש סיכוי לא רע שחרף חילופי מילות הנימוסין שיוחלפו בין נתניהו לביידן אחרי הכרת הניצחון, בבית הלבן יהיה ראש ממשלת ישראל פרסונה נון גראטה. מה עוד שהוא דילג על ביקור נימוסין מקובל אצל ביידן בביקורו האחרון בארה"ב, מכיוון שחשש להרגיז את טראמפ.
שלא לדבר על ההשלכות על ביטחון ישראל. הסכמי "שלום" עם מדינות ערב מתונות? יוסי כהן, ראש המוסד בהווה והפוליטיקאי בעתיד, אמר ללהב הרקוב ("ג'רוזלם פוסט") ש"אם טראמפ ייבחר, תצא מיד הודעה על הקשר בין סעודיה לישראל. אם ביידן ייבחר, עדיין יהיה לסעודיה אינטרס לקשרים עם ישראל, אבל היא תמתין". נחיה ונראה.
כהן לא פירט מה הסיבה להמתנה, ואני מקווה שאין לו מושג מה הוא שח. לפחות מבחינות ביטחוניות. נתניהו ויתר על המאמץ לשמר עליונות צבאית בצוללות ובמטוסי חמקן לאמירויות, והוא יהיה חתום על 50 חמקנים לסעודיה, בבת עינם ומחמד לבם של טראמפ וקושנר. מדינה שיש בה קנאות דתית אנטי־ישראלית ורקע עוין ליורש העצר מוחמד בן סלמן (מעצר והחרמת רכוש וכסף של עשרות משפחות נסיכים). סיטואציה שעשויה להקרין על יציבות הממלכה ולך דע לאן זה יוביל.
מצד שני גם ביידן ימכור להם חמקנים, וגם הוא, כמו טראמפ, יתמוך בתיאום בין בן סלמן, מוחמד בן זאיד ומוחמד דחלאן הפלסטיני של המפרציות בפתרון הבעיה הישראלית־פלסטינית. כולל לחץ לדיאלוג הוגן בנושא ההתנחלויות. מכל אלה, השוס של ביידן יהיה החזרה להסכם הגרעין עם איראן, הסרת הסנקציות ופיצוץ בלון הפרנויה. קשה להמעיט בהשפעה העצומה של אקט מעין זה על כל מערך הביטחון הישראלי, החל בשינוי בהערכת האיומים בכלל - לא רק מול איראן אלא גם מול לווייניה, כמו חיזבאללה וסוריה - וכלה בהשפעה על מבנה ותקציב הביטחון, על ההשקעות ברכש וההכנות למלחמה. ובהזדמנות הזו רצוי גם להפסיק את המב"ם (המלחמה שבין המערכות) חסר התוחלת בכל גזרות האש הנוכחיות.
ההצגה תימשך
גם בשלב מהומת סיום הבחירות של טראמפ נשארנו עם התהייה הקבועה והדי דבילית: ארבע שנים נהג טראמפ כמו הבריון שלא ברור אם הוא מטומטם או נוכל או הממזר שגילה את סוד הפריטה על טמטומם או נוכלותם של חלק גדול של האמריקאים. מבחינתו, הקדנציה שלו הייתה שעשוע נקמני של הילד הדחוי שהורס את צעצועי הילדים שפגעו בו. גם אם מדובר בדמוקרטיה. מבחינת קבוצת התמיכה המרכזית שלו, האוונגליסטים, זה היה מהלך משיחי מתוכנן ומושקע. בדיוק כמו הפעלת המחתרת היהודית בשנות ה־80 אצלנו ותכנון הריסת אל־אקצא לטובת בית המקדש.
ניצחון ביידן הוא ניצחון קואליציית המיעוטים על האידיאולוגיה והפרקטיקה הפוליטית של האוונגליסטים. כמו הכיפות הסרוגות אצלנו, האוונגליסטים החדירו את אנשיהם לצומתי קבלת ההחלטות בממשל (מזכיר מדינה, סגן נשיא ורבים בדרגי הביניים), ושמונה ימים לפני הבחירות הם מינו את איימי בארט (שמרנית מהגיהינום, נגד הפלות, בעד אקדחים) כדי לבסס את הרוב שלהם בבית המשפט העליון. בסיבוב הנוכחי נכנסה לקונגרס אחת, מרג'ורי טיילור, שתמכה ב־QAnon, ארגון שמקדם תיאוריות קונספירציה פרועות עד כדי כך שה־FBI סימן אותו כאיום טרור פוטנציאלי.
מצד שני, הבחירות הנוכחיות פילסו את הדרך להסתערות הבאה של נערי ונערות סנדרס בתמיכת העילית הליברלית הלבנה, השחורים, היהודים והאסייתים וההיספנו־אמריקאים (למעט הקובנים בפלורידה שכמעט נתנו לטראמפ את הבחירות). ניצחון ביידן סלל את דרכו של הרוב הדמוגרפי והדמוקרטי להכות בהמשך גם את הרפובליקנים וגם את האוונגליסטים. או במילים אחרות: מתי אצלנו? ועדיין, גם אם ביידן ייכנס לבית הלבן בינואר 2021, טראמפ יישאר ההצגה הטובה בתבל.
מי שחשב שאחרי הפסד הוא יעלה על אייר פורס 1 וייעלם אל השקיעה בסגנון ג'ון וויין, טועה. האיש לא קאובוי. הוא אקדוחן שכיר. את המפלגה הרפובליקנית הוא הפך למפלגת טראמפ, והוא ימשיך להנהיג את תומכיו כשייחקרו תיקיו הפליליים כקדוש מעונה. במסלול הזה יש לו מתחרה רציני בבלפור, בהנחה די מבוססת שמשפטיהם יתנהלו במקביל. בהצלחה לשניהם.
tguvot@maariv.co.il