תקופת הקורונה, שהובילה לעלייה בתחושות הבדידות, הדיכאון, החרדה והמתח הנפשי, הובילה לפריחה בשוק השחור של תרופות מרשם. “בגלל הקורונה יש עלייה דרמטית, להערכתי של כמעט 50%, במספר האנשים שקונים תרופות מרשם בטלגרם”, מדווח א’, מנהל אחת מקבוצות המחתרת הבולטות בטלגרם למכירת תרופות מרשם בצורה לא חוקית. “בעיקר מה שאנשים רוצים עכשיו זה אופיואידים (תרופות לשיכוך כאבים)”.

איך אתה מסביר את זה?
“אנשים יותר חרדתיים ויותר זקוקים לתרופות מרגיעות, קשה להם לשכנע את הרופא לתת אותן, אז הם פונים אלינו ומקבלים בקלות עד הבית. אגב, יש גם עלייה רבה במספר האנשים שמתחילים למכור תרופות בטלגרם בימי הקורונה, מה שלא היה אף פעם בכמות כזו. אנשים רגילים שזקוקים לכסף בתקופה הזו מתחילים למכור תרופות באופן פרטי כי הם מבינים שיש לזה שוק חם עכשיו. היום אנשים יהרגו בשביל חומרים אופיאטיים. בתקופה הזו ישנם הרבה סוחרים חדשים שמנסים מזלם”.

“בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר האנשים שפונים לטלגרם בשביל לצרוך תרופות”, מוסיפה נ’, שמוכרת תרופות מרשם בטלגרם. “יש הרבה בקשות לכדורי שינה כי אנשים לא ישנים טוב בלילה, הרבה אנשים סובלים מחרדות קשות. יש ביקוש גבוה לתרופות כמו אטנט, ריטלין, פרקוסט, קלונקס ועוד”.

סחר בתרופות בטלגרם (צילום: צילום מסך טלגרם)סחר בתרופות בטלגרם (צילום: צילום מסך טלגרם)



לדברי המרואיינים, בדרך כלל מי שרוכשים תרופות מרשם בטלגרם נתקלו בקושי להשיג את התרופה המבוקשת בצינורות המקובלים, ולכן פנו לאפיק לא חוקי. “בתקופה הזו כואב לי יותר והדיכאון רק גובר. הרופא נתן לי תרופות מיוחדות עם מרשם שנועדו לשלושה חודשים, אני מסיימת אותן אחרי 22 יום, והוא מסרב לתת לי עוד. אז פה אני יכולה לקבל אותן בקלות בלי לתת דין וחשבון לרופא”, אומרת מ’, שהחלה לפני שלושה חודשים לקנות תרופות מרשם בטלגרם.

את לא מפחדת מהסכנה הבריאותית הכרוכה בכך?
“לא, אני מעדיפה להסתכן, אבל שהכאבים והסבל יעברו לי”.

“בזמן רגיל שאינו קורונה, אנשים פונים אלינו כדי לא להיות תלויים ברופא או במרשם, בגלל הבושה שידעו שהם משתמשים בתרופות מסוימות או בגלל האדרנלין והריגוש בלעשות משהו אסור”, מסביר ר’, שמוכר אף הוא תרופות בטלגרם. “בתקופה הזו מתווספות לך עוד סיבות: אנשים מפוטרים מהעבודה, חובות נערמים ואנשים מחפשים לברוח מהמצב. בגלל הקורונה קשה להשיג תורים ויש סכנת הדבקה, בדיקות ובידודים. אז אומנם לי אתה משלם פי שלושה יותר, אבל אתה מקבל את התרופה עד הבית בלי שאף אחד ידע מזה ובלי שתסכן את עצמך או תסתבך בלהיכנס לבידוד או בלהידבק. אז למה לא?”.

סחר בתרופות בטלגרם (צילום: צילום מסך טלגרם)סחר בתרופות בטלגרם (צילום: צילום מסך טלגרם)

ת’ הצטרפה אף היא לקהילת צרכני התרופות בטלגרם בתקופת הקורונה. “אמא שלי סובלת מכאבים עזים שהחמירו בתקופת הקורונה, ותרופות המרשם שנתן הרופא לא עוזרות”, היא מספרת. “את התרופות שכן יכולות לעזור - הרופא לא מעוניין לרשום לה, מה גם שהבירוקרטיה הרפואית בתקופה הזו היא סיוט, ולקחת אישה מבוגרת להסתובב בקופות חולים ובמרפאות יכול להיות מסוכן. אז קניתי תרופות בטלגרם בבטחה, וזה מקל על אמא שלי. אני פשוט לא יכולה לראות אותה סובלת”.

למרות המחיר

“שוק הסמים, שכולל גם סחר בתרופות מרשם באופן לא חוקי, למעשה מתנהל כמו כל שוק, בהתאם להיצע וביקוש”, מסבירה ד”ר חגית בוני־נח, מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, וחברת ועד אילסם - החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות. “בתקופת הקורונה היו שינויים גם בהיצע וגם בביקוש. דבר זה הצריך התנהלות שונה מותאמת קורונה גם מצד הצרכנים וגם מצד הסוחרים. לדוגמה, מגבלות הקורונה גרמו לכך שפחות חומרים ונגזרותיהם הגיעו מארצות המקור דרך הגבולות הבינלאומיים. ייתכן שמחסור בהרואין שמוברח לישראל הוא זה שתרם להגברת הביקוש לתחליפי אופיואידים.

תקופת הקורונה גרמה גם לשינויים באופן רכישת הסמים ותרופות המרשם בשוק השחור: אנשים החלו לצרוך גם תרופות מרשם לא חוקיות אונליין. בגלל המצב הכלכלי שהורע בתקופת הקורונה והאבטלה הגוברת, ידוע גם על סחר של מטופלים בתרופות מרשם, במיוחד כאלה שנפגעו מהמשבר הכלכלי. מכיוון שרוב האנשים המשתמשים בתרופות מרשם אלו אינם מכורים עדיין הזקוקים לכמויות גדולות או גבוהות מהמרשם הקבוע שלהם, יש מקרים שהם הופכים לסוחרים בתרופות אלו. הם עושים זאת בקלות יחסית מכיוון שקיימים גם מרשמים ידניים, במיוחד כאלה הניתנים על ידי רופאים פרטיים לתרופות אלו.

סחר בתרופות בטלגרם (צילום: צילום מסך טלגרם)סחר בתרופות בטלגרם (צילום: צילום מסך טלגרם)



חלק מהאנשים מנצלים את הפרצה הקיימת כיום בחוק, שלפיה היסטוריית התרופות אצל רופא פרטי לא נשמרת, וכך הם מקבלים מרשמים מכמה רופאים פרטיים וקונים כמות המספיקה גם לסחר. מי שאחראי על הפיקוח בנושא תרופות המרשם הוא משרד הבריאות, אך ידיו עמוסות בתקופה זו במיגור מגיפת הקורונה, וסביר להניח שנושא האכיפה, המניעה והטיפול בסחר בתרופות מרשם לא נמצא במקום הראשון בסדר העדיפויות”.

איך ניתן לאפיין את רוכשי התרופות בשוק השחור?
“יש כמה אוכלוסיות שמשתמשות בתרופות מרשם לא חוקיות: הרוב הם כאלה שקיבלו חומרים אלו במרשם והפכו מכורים אליהם. לחלקם כבר לא מחדשים את המרשמים בגלל סכנת ההתמכרות לחומרים אלו, וחלקם מקבלים עדיין מרשמים, אבל המינונים שם אינם מספיקים להם, ולכן הם פונים להשלים את הכמויות בשוק השחור למרות המחיר הגבוה. הקבוצה השנייה היא של אנשים המשתמשים באופן קבוע במגוון חומרים אחרים, בהם גם קנאביס, ומדי פעם עושים גם שימוש בתרופות מרשם אלו. הקבוצה השלישית היא אנשים עם התמכרות קשה להרואין או לחגיגת, שבנוסף צורכים תרופות מרשם כגון פנטניל שהפך להיות נפוץ מאוד בשנים האחרונות בקרבם, קלונקס ועוד”.

סכנה חריפה

לדברי דוד פפו, יו”ר הסתדרות הרוקחים בישראל, היעדר אכיפה מספקת הוא שמאפשר לשוק השחור של תרופות המרשם לפרוח. “מה הבעיה לשוטר להיכנס לטלגרם, לקבוע עם סוחר ולעצור אותו?”, הוא תוהה. “לא אוכפים מספיק, וזה מה שמאפשר לשוק הזה לגדול. בימים אלה התקיים דיון בוועדת השרים של הכנסת על כך שישנה עלייה משמעותית בכמות התרופות הפסיכיאטריות שנתפסו בשוק השחור”, מציין גורם ממשרד הבריאות. “התרופות האלה לא ניתנות על ידי רופא או על ידי רוקח בבית מרקחת, כך שיש סכנה כי אנחנו לא יודעים באילו תנאים התרופות נשמרו ולא יודעים מאיפה הן נרכשו, ויש סכנה חריפה של מינון יתר ותופעות לוואי.

תרופות, כדורים, צילום אילוסטרציה (צילום: istockphoto)תרופות, כדורים, צילום אילוסטרציה (צילום: istockphoto)



במיוחד כשמדובר בתרופות האופיאטיות, שמינון יתר קצת גבוה שלהן יכול לגרום לדימום נשימתי והתקף לב. עיקר התרופות שאנחנו יודעים שנמכרות בתקופה זו בשוק השחור ובשוק הסמים הן התרופות האופיאטיות, שמינון לא מבוקר שלהן כאמור יכול לגרום למוות. גם התרופות הפסיכיאטריות כמו קלונקס מאוד מבוקשות בתקופה זו בשוק השחור, והן כוללות מגוון רחב מאוד של תופעות לוואי וסכנת התמכרות. כשרופאים נותנים אותן, הם נותנים במינונים מדודים ולתקופה מסוימת של שבועיים או שלושה.

ברגע שמישהו רוכש את זה מהשוק השחור ולא בכמויות שהוא צריך, אז ישנה סכנת התמכרות ממשית. התפיסות של האגף לאכיפה במשרד הבריאות, לצד המשטרה, גברו מאוד בחודשים האחרונים, ואנחנו רואים עלייה דרמטית בסחר בתרופות מסוכנות מאוד שנמכרות בטלגרם או בפיצוציות. אנחנו רואים את זה בחומרה מבחינת הסכנות שיכולות להיווצר בשל כך, ואנחנו עובדים עם המשטרה נגד האנשים שמוכרים את זה”.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “ככל שמתקבל מידע בנושא, משטרת ישראל פועלת באופן נחוש ומקצועי לאכיפת החוק, לרבות באתרים שאינם מנוהלים בישראל ואינם כפופים לדין הישראלי. כל תלונה שתובא לידי המשטרה, תטופל באופן הראוי ביותר”.  צילום מסך מתוך טלגרם.