פרק נוסף בסדרה האינסופית שנוחתת עלינו בחודשים האחרונים שודר השבוע בחדשות 12. סדרה שתכליתה אחת ויחידה: להמשיך למוטט את המבנה ולנסר את היסודות של מה שנותר מהממלכה הישראלית. להמשיך לטחון את שאריות אמון הציבור במערכת. לקעקע ולהרוס את הכל, ובלבד שהנאשם יצליח להימלט מאימת הדין. כן, אני מדבר על הקלטות אביחי מנדלבליט-אפי נוה.

שורת המקהלה פרצה מיד אחר כך בדרישות המצופות: יש לעצור מיד את מנדלבליט עד תום ההליכים, לבטל את כתבי האישום נגד ראש הממשלה, לזכות את משפחת נתניהו בעוד מיליון שקל בגין עוגמת נפש מיותרת ולהעניק תואר דוקטור כבוד ליאיר נתניהו, יעקב ברדוגו וח"כ אוסנת מארק.

אז ככה: הפרסום ראוי. ההאזנה מרתקת. הרעש והמהומה מיותרים מוגזמים. ההקשר הסיבתי בין הסיטואציה שמתוארת בהקלטה לבין חקירות נתניהו הגיוני בערך כמו האפשרות שהגברת תתרום את שכרה לקרן החדשה. כל מי שמכיר את פרטי אותה תקופה, מבין בדיוק מה קרה שם. אביחי מנדלבליט עבר טראומה קשה בחקירת הרפז. הוא הושפל, התענה, הואשם, התייסר ונאנק בתיק דמיוני שמעולם לא היה צריך להיפתח. פרשה שטירללה מדינה שלמה לריק הפכה גם את חייו של מי שהיה הפרקליט הצבאי הראשי בדרגת אלוף לאירוע קפקאי.

שי ניצן בראיון עם אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב. צילום: אוניברסיטת תל אביב

אחר כך הוא טוהר. התיק נסגר, חמישה שופטי בג"ץ קבעו פה אחד שלא נפל פגם בהתנהלותו. בינתיים הוא גם מונה ליועץ המשפטי לממשלה. תיכנסו לגוגל ותקראו מה אמר עליו הממנה, אחד בשם בנימין נתניהו. על פי עדותו של נתניהו, מנדלבליט הוא לא רק היועמ"ש האולטימטיבי, הוא גם חסיד אומות העולם. אלא מה: מנדלבליט רצה שסעיף סגירת התיק שלו יוגדר כ"חוסר אשמה". הוא יודע מה ההבדל בין חוסר אשמה ל"חוסר ראיות". הוא רצה לשמור לעצמו אופציה להגיע מתישהו לבית המשפט העליון. הבעיה היא שבאותו שלב, כשהוא היועמ"ש, נוצר מצב מוזר: מי שאמור לקבוע את סעיף סגירת התיק הוא פרקליט המדינה שי ניצן. וניצן כפוף למנדלבליט.

אז בואו נדבר רגע על ניצן: גם הוא זכה לשבחים ולקילוסים מאותו ראש ממשלה ממש (נתניהו) כשמונה על ידי ממשלתו לתפקיד. ביבי היה גם הראשון להתקשר ולברך את ניצן. הוא עוד לא העלה על דעתו שמקץ כמה שנים יהפכו חסידיו את האיש למוקצה ויכנו אותו "איש השמאל הקיצוני" (לא, אין לניצן שום קשר לשמאל, ובטח שלא קיצוני). אלא שניצן לא הרגיש טוב עם האפשרות שהוא יקבע את סעיף סגירת תיקו של מנדלבליט. הרי הוא כפוף למנדלבליט. אם ניצן היה מתרצה ומקבל את בקשת מנדלבליט, אני מניח שמישהו משופרות בלפור, במהדורה כזו או אחרת (אני מהמר על "שישי" בערוץ 13) היה חושף בתדהמה ש"ניצן סגר את התיק למנדלבליט", ואת ניגודי העניינים הבוטים בכך שהכפוף מקמבן לבוס שלו סעיף סגירת תיק נוח.

שי ניצן צדק. אבל גם מנדלבליט צדק. הוא עבר עינוי דין. הוא טוהר לחלוטין. אז בשיחה עם חבר הוא דיבר כפי שדיבר. כפי שכולנו מדברים בשיחות עם חברים. זה נמשך בפנייה רשמית של פרקליטי מנדלבליט למשרד המשפטים, דיון ארוך של בכירי המשרד (שפרטיו נחשפו זה מכבר) וכו'. אבל עכשיו זהו המסד שעליו בונה מקהלת השופרות את הטענה הלא תיאמן ש"שי ניצן סחט את מנדלבליט".

למה סחט? על מה סחט? מתי בדיוק "סימן" ניצן את נתניהו כאויב האנושות שחייבים להכניס לבית הסוהר? עזבו, שטויות. אלה פרטים לא חשובים. הוא סחט, התיקים תפורים, נתניהו צדיק, מנדלבליט, רוני אלשיך ושי ניצן לדין.

הטור המלא מתפרסם היום ב"מעריב-סופשבוע"