עזבו את בוגי יעלון, שגרונו כבר ניחר. נתניהו וסריסיו הצליחו להפוך את שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר לאיש הזוי, מטורלל למחצה, חייזר שכושל בעקבות שייטת צוללות דמיונית לעבר האופק. אני מקווה שאיפשהו, מתישהו, הם ייענשו על זה. בואו נדבר על שלושה אלופים: עמוס גלעד, אודי אדם ודן הראל. לא תמצאו במזרח התיכון כולו מי שיערער על היושר, הפטריוטיות והאמינות של שלושת אלה.
גלעד הוא "מר מודיעין" האולטימטיבי. האיש שהיה שם תמיד, זיהה ראשון את הסכנות והיה המתריע הלאומי עוד מימי סברה ושתילה. אודי אדם, לשעבר אלוף פיקוד הצפון (שקיבל אחריות מיד בתום מלחמת לבנון השנייה), בנו של אלוף יקותיאל (קותי) אדם שנפל בלבנון הראשונה, מנכ"ל משרד הביטחון עד לאחרונה. דן הראל היה אלוף פיקוד הדרום, ראש אגף המבצעים, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הבטחון.
אף אחד מהם אינו איש שמאל. לאף אחד מהם אין שאיפות פוליטיות. שלושתם דורשים חקירה מיידית של פרשת הצוללות וספינות המגן. שלושתם יודעים על מה הם מדברים. שלושתם מעודכנים, מודאגים, שנתם נודדת בלילות.
רק שנתו של אביחי מנדלבליט לא נודדת בלילות. כלומר, כנראה כן נודדת, בלילות ובימים, אבל לא מהסיבות הנכונות. תצהירו של האלוף הראל שפורסם אתמול אצל גיא פלג (תכף נחזור אליו) הוא מסמך מטלטל. נכון, הראל העיד במשטרה במהלך החקירה, אבל התצהיר הזה מלא פרטים, עוצמה ותיאורים פלסטיים שלא משאירים ספק: זה לא אקדח מעשן, זה תותח מעשן. בשרשרת.
על מנדלבליט נאמר כבר הכל בהקשר הזה. היועץ המשפטי לממשלה, שאני לא מטיל ספק ביושרו, חייב לציבור הסברים מפורטים איך יכול להיות שהפרשה הזו נסגרת בקול ענות חלושה. ולא, אני לא מתכוון להפלת התיק על המשטרה. את זה כולם עושים. אני מתכוון להסברים אמיתיים. יש עוד אחד שחייב לנו לא מעט הסברים בעניין הזה. קוראים לו גנץ. בני גנץ. ראש הממשלה החליפי, עלק. שר הביטחון המכהן.
עוצמה אדירה מרוכזת בידיו. הוא לא צריך החלטת ממשלה ולא זקוק להחלטת כנסת. הוא יכול, כשר האחראי, להקים ועדת חקירה של מערכת הביטחון. לקחת את העניינים בידיים. להציל קמצוץ מכבודו, אחרי שרץ שלושה קמפיינים עם הדרישה לוועדת חקירה. אבל האיש שלא מסוגל לעשות סדר בחצר האחורית שלו, שמפחד מצל־צילם של הרים, שותק. אתמול הוא צייץ משהו על אולטימטום חדש לנתניהו בעניין התקציב.
במקום לדפוק על השולחן, לקרוא לרמטכ"ל לשעבר כלשהו (מופז?), להקים ועדת מומחים מנוסים - אנשי מערכת הביטחון, צבא וחיל הים - לצייד אותם בסמכויות שיאפשרו להם לנבור בכל מערכת הביטחון ולתת להם לצאת לדרך. נראה את בנימין נתניהו עוצר אותו.
נחזור לתצהיר שנחשף אתמול: "35 שנה שירתי בצה"ל", כותב הראל בתצהירו, מתאר את הקריירה הצבאית העשירה שלו ומספר על ההתרחשויות "המדאיגות והתמוהות" הקשורות לפרשת הצוללות וספינות השטח. "הופעל על המשרד מכבש לחצים כבדים הן ממשרד ראש הממשלה והן מנציגי המל"ל, שנועד כל כולו למנוע את פרסום המכרז בניסיון לגרום לכך שהמשרד יבצע את הרכש בגרמניה", כתב האלוף הראל.
"וספציפית מחברת תיסנקרופ. בהקשר זה זכורות לי בין היתר הנחיות בכתב מהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, האוסרות יציאה למכרז, וכן פניות רבות בעל פה מראש המל"ל יוסי כהן וכן מסגנו אבריאל בר יוסף, שפנה לגורמים שונים במשרד, ביניהם מנהל הרכש והיועץ המשפטי של המשרד, והאחרון עדכן אותי. עמדתי הייתה כי רק בדרך של מכרז ניתן להכריח כל יצרן, לרבות תיסנקרופ, לתת את המחיר המיטבי וכי כל מספנה שיש לה היכולת לייצר את הדגם המבוקש מוזמנת להציע הצעות, גם אם היא נהנית מסבסוד ממשלתי".
הראל תיאר את הלחצים הכבדים שהופעלו כדי למנוע מכרז בינלאומי לרכישת ספינות מגן לאסדות הגז, במטרה שהרכישה תתבצע מתאגיד תיסנקרופ. הוא קושר את ראש הממשלה ישירות ללחצים הכבדים הללו. התצהיר שהובא אתמול, מפורט ונוקב, מאיר באור הנכון את הפרשה כולה: איך חברו כל הגורמים השלטוניים, לכאורה, כדי להגדיל ככל האפשר את הרכש הביטחוני מתיסנקרופ, בזמן שעורך דינו ובן דודו של ראש הממשלה מייצג את אותו תאגיד בארץ, דרך עד המדינה לשעבר מיקי גנור.
קשה להאמין שהפרשה הזו הולכת ומתפוגגת, הולכת ומיטשטשת ביורה הפוליטית הרותחת שמייצרים כאן נתניהו וחבר מרעיו. קשה להאמין שאפילו ועדת חקירה ממלכתית לא טורחים נבחרי הציבור להקים כדי לבדוק אם ומי חילל את קודש הקודשים של הביטחון הלאומי הישראלי. כחול לבן הבטיחו לעשות את זה בקמפיין הבחירות שלהם. ההבטחה הזו הושעתה כשהצטרפו לממשלה. עכשיו, כשנתניהו ממוטט את הממשלה, המדינה והכלכלה מתחת לרגלי כולנו, הגיע הזמן להוציא את ועדת החקירה הזו מהימ"חים. ולו תהיה זו צוואתה של כחול לבן.