פרשת השבוע: וארא | הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
הרב ישראל מאיר זינגרביץ'
/ 16/01/26
זמני כניסת ויציאת שבת והדלקת נרות פרשת בא | 23.01.26
|
|
כניסת שבת ויציאת שבת בארץ:
- ירושלים כניסת שבת: 16:25 יציאת שבת: 17:44
- אילת כניסת שבת: 16:40 יציאת שבת: 17:49
- תל אביב כניסת שבת: 16:44 יציאת שבת: 17:46
- מודיעין כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
- חיפה כניסת שבת: 16:33 יציאת שבת: 17:44
- טבריה כניסת שבת: 16:31 יציאת שבת: 17:42
- באר שבע כניסת שבת: 16:47 יציאת שבת: 17:47
- חדרה כניסת שבת: 16:34 יציאת שבת: 17:45
- נתניה כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
- נהריה כניסת שבת: 16:33 יציאת שבת: 17:43
- אשדוד כניסת שבת: 16:45 יציאת שבת: 17:47
- פתח תקווה כניסת שבת: 16:25 יציאת שבת: 17:45
- אשקלון כניסת שבת: 16:37 יציאת שבת: 17:47
- עפולה כניסת שבת: 16:33 יציאת שבת: 17:43
- רחובות כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:46
- ראשון לציון כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:46
- בני ברק כניסת שבת: 16:43 יציאת שבת: 17:45
- חולון כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:46
- לוד כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
- מודיעין עילית כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
- בית שמש כניסת שבת: 16:25 יציאת שבת: 17:45
- רעננה כניסת שבת: 16:45 יציאת שבת: 17:45
- בית שמש כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:46
- רמלה כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:45
- ראש העין כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
- קרית גת כניסת שבת: 16:37 יציאת שבת: 17:46
- עכו כניסת שבת: 16:33 יציאת שבת: 17:43
- כרמיאל כניסת שבת: 16:32 יציאת שבת: 17:42
- נתיבות כניסת שבת: 16:38 יציאת שבת: 17:47
- מעלה אדומים כניסת שבת: 16:34 יציאת שבת: 17:44
- דימונה כניסת שבת: 16:37 יציאת שבת: 17:46
- אופקים כניסת שבת: 16:38 יציאת שבת: 17:47
- שדרות כניסת שבת: 16:37 יציאת שבת: 17:47
- גבעת שמואל כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
- ערד כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:45
- קריית שמונה כניסת שבת: 16:30 יציאת שבת: 17:41
- בית שאן כניסת שבת: 16:32 יציאת שבת: 17:42
- רמת גן כניסת שבת: 16:44 יציאת שבת: 17:45
- יבנה כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:46
- בת ים כניסת שבת: 16:36 יציאת שבת: 17:46
- כפר סבא כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
- צפת כניסת שבת: 16:31 יציאת שבת: 17:41
- הרצליה כניסת שבת: 16:35 יציאת שבת: 17:45
זמני כניסת שבת ויציאת שבת בעולם:
- ניו יורק כניסת שבת: 16:44 יציאת שבת: 17:47
- פראג כניסת שבת: 16:23 יציאת שבת: 17:35
- פריז כניסת שבת: 17:15 יציאת שבת: 18:26
- בודפשט כניסת שבת: 16:13 יציאת שבת: 17:22
- לונדון כניסת שבת: 16:15 יציאת שבת: 17:30
- בנגקוק כניסת שבת: 17:55 יציאת שבת: 18:48
- ברצלונה כניסת שבת: 17:38 יציאת שבת: 18:41
- אומן כניסת שבת: 16:24 יציאת שבת: 17:35
- אמסטרדם כניסת שבת: 16:52 יציאת שבת: 18:08
פרשת השבוע
פרשת השבוע: וארא
פרשת השבוע: וארא
תקציר פרשת השבוע:
ה' משיב למשה על תלונתו ומבטיח לקיים את הבטחתו לאבות ולהוציא את בני ישראל ממצרים אל ארץ ישראל. משה מבשר זאת לעם ישראל ומודיע להם שהם עומדים להפוך לעם ולקבל את התורה, אך בני ישראל אינם מקשיבים לו בשל השעבוד הכבד והעבודה הקשה. ה' מצווה על משה ואהרון לשוב אל פרעה ולדרוש את שחרור העם, ומבהיר מראש שפרעה יסרב עד שיתגלה כוחו הגדול של ה'. משה ואהרון מופיעים לפני פרעה, אהרון משליך את מטהו והמטה נהפך לנחש. גם חרטומי מצרים עושים כן, אך מטה אהרון בולע את מטותיהם - ופרעה עדיין מסרב להתרשם.
אז מתחילות עשר המכות. המכה הראשונה היא דם, שבה כל מי מצרים הופכים לדם, בעוד מי בני ישראל נשארים כמות שהם. לאחר מכן באות מכת צפרדע ומכת כינים, שבהן מתגלה לראשונה כי כוח ה' גדול משל המכשפים. למרות האזהרות והפגיעות הקשות, פרעה ממשיך לטעון שמדובר בכישוף ומסרב לשחרר את העם. המכות נמשכות - ערוב, דבר, שחין וברד - וכל אחת מהן פוגעת במצרים בלבד ומבליטה את ההבדל בין מצרים לבני ישראל. פרעה מפחד, מבטיח לשחרר את העם ואף מודה בצדקת ה', אך בכל פעם שהמכה נפסקת הוא חוזר בו ומקשה את ליבו, והגאולה עדיין מתעכבת.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
כשהקב"ה שולח את משה שידבר אל פרעה ויקרא לו לשלח את בני ישראל מארצו, משה משיב בשאלה המבטאת את חוסר אמונתו בהצלחת שליחותו: "הן בני ישראל לא שמעו אליי ואיך ישמעני פרעה?". וכתב רש"י שזהו אחד מעשרה קל וחומר שכתובים בתורה.
אך לכאורה קל וחומר זה מוקשה, שכן בני ישראל לא שמעו אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה". הייאוש כילה בהם כל מחשבה על שחרור, אבל פרעה, המלך הגאה היושב על כסאו מתוך רווחה ונחת ועתותיו בידו, אולי כן ישמע למשה, ולכן לא מובן הקל וחומר!
מיישב זאת ר' יעקב גלינסקי זצ"ל כי הקל וחומר נובע מכך שפרעה חי בשקר. אדם החי בשקר הוא איש מופרך. גם אם יבין וישתכנע לא ישנה את דרכו, כי הרי הוא חי בתוך בועה של שקר ואין חשיבות אם הוא עטוף בחיי עושר ונוחיות, או שהוא נתון בסערה של "קוצר רוח ועבודה קשה". דברים אלו הם חיצוניים לבועת השקר בתוכה הוא שקוע, בועת תאוותיו ורצונותיו.
פרעה הלא החשיב עצמו לאלוה: "אשר אמר לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כ"ט, ג'). דברים מופקעים מהדעת. וכי הוא ברא את היאור? והוא עשה את עצמו?
הוא בוודאי ידע שהינו מתפאר בדברי שווא והבל. אלא שהורגל לחיות בשקר ומכיוון שכך, לא יבטל את דעתו ודרכו בפני האמת, גם אם זו מאירה כשמש וכפי שכתב בספר "אורחות צדיקים" (שער כ"ב) "יש אדם מזויף אפילו שיודע בוודאי שהדבר שקר, הוא נמשך אחריו".
וכפי שמשה חשש, כך אכן אירע. הוא בא אל פרעה יחד עם אחיו אהרון שהשליך את מטהו ויהי לתנין. קרא פרעה לחרטומיו והשליכו אף הם את מטותיהם ונהפכו לתנינים. "ויבלע מטה אהרון את מטותם", וכתב הספורנו (מגדולי פרשני התורה) "שתניני החרטומים היו תניני דמה ולא הייתה בהם רוח חיים, לכן בלעם מטה אהרון. שראו שהאל יתברך לבדו הוא הנותן נשמה ורוח ולא היה כוח בחרטומים לתת תנועה בתנינים".
בכישופים היו המצרים מוכשרים, אולם פרעה ראה מול עיניו את האמת, אך גם לאחר מכת דם שבעקבותיה לא יכלו המצרים לשתות מים כי כל המים אשר במצרים היו לדם, ובכל זאת "ויפן פרעה ויבוא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת". הדגה מתה, היאור התייבש, ומאומה עדיין לא זז בליבו של פרעה. הוא עדיין כלוא בבועתו. בועת השקר.
והוסיף הספורנו: "'ולא שת ליבו', להבין ההבדל אשר היה בין הפועל (המעשה) האלוקי לפועל המכשפים. שפעולת האל יתברך הייתה שינוי בטבע היאור שנהפך לדם אמיתי עד שמתו בו הדגים, ופעולת החרטומים הייתה באחיזת עיניים".
פרעה לא היה טיפש. הוא מלך על האימפריה הגדולה והחשובה בתבל. הוא הבין, אך "לא שת ליבו" כי הורגל לחיות בשקר. לדעת דבר אחד, לראות נכוחה את האמת הברורה, ובכל זאת המשיך לנהוג אחרת ולא נתן לעובדות להסיטו מדרכו.
זהו הכוח של הנגיעות האישיות. בשפתנו זהו הכוח של "ניגוד עניינים" בבוא מנהיג להחליט על גורל אומתו - בעוד ראשו, מוחו ואולי הרגשותיו - כולם בתוך בועה של השקפה חסרת תוחלת.
בין אם אלו מנהיגי עבר מלפני אלפי שנים, ובין אם אלו מנהיגי עולם בימינו. פרעה מול ח'מנאי, מצרים מול איראן. האדם וחולשותיו חד הוא.
מה אסור לשכוח לפני שבת?
אוכל וסעודות
- להכין אוכל טעים ואהוב לכל בני הבית.
- רבים נוהגים לאכול בשבת דגים - אפשר להכין דג מיוחד לשבת.
- לוודא שיש חלות, יין או מיץ ענבים לקידוש, ולהבדלה למוצאי שבת.
שולחן שבת ואווירה
- לפרוס מפה לבנה יפה על השולחן.
- כדאי לקנות פרחים ולהניחם במרכז השולחן לכבוד שבת.
- לערוך את השולחן מראש: צלחות, כוסות, סכו״ם, מפיות, כוס לקידוש, מלח וכד’.
הכנה אישית ולבוש
- להתרחץ ולהתארגן לקראת שבת.
- לגזוז ציפורניים לפני שבת.
- לצחצח נעליים.
- להכין בגדים חגיגיים ומסודרים לשבת לכל בני הבית.
חשמל ומכשירים
- להכין את הפלטה לחימום האוכל ולוודא שהיא מחוברת וממוקמת בצורה בטוחה.
- להכין מיחם מים חמים לכל השבת ולמלא אותו מראש.
- נרות שבת – להכין את הפמוטים, הנרות והגפרורים; טוב לתת צדקה לפני הדלקת הנרות.
- לנתק את מנורת המקרר (כדי שלא תידלק בפתיחה בשבת).
- לסגור/לנתק דוד חשמל, טלפון ומכשירים חשמליים שאין בהם צורך בשבת.
- להדליק את האורות הדרושים לשבת – בסלון, במסדרונות, בשירותים וכו’.
- מומלץ להשתמש בשעון שבת למזגן, לתאורה או למכשירים אחרים לפי הצורך.
מוקצה וסדר הבית
- כסף, ארנקים, עט, טלפונים ניידים ודברים שאינם לשימוש בשבת – להניח במקום קבוע, במגירה או בארון, כדי שלא יבואו לידיים בשגגה.
- להכין מראש נייר טישו/נייר סופג חתוך, במידת הצורך.
טוב לזכור
- להסתכל בלוח הזמנים ולהכיר את שעת כניסת השבת ויציאתה.
- להתחיל להכין מוקדם – כדי לקבל את השבת בנחת, בלי לחץ של הרגע האחרון.
שאלות ותשובות | הרב שי סימינובסקי
- למה שבת נכנסת 18 דקות לפני רדת החשכה?
ישנו ספק הלכתי מתי 'מתחלף' היום האם בשקיעת השמש או ברדת החשיכה (כאשר שנראים בשמיים 3 כוכבים) לכן כניסת השבת לעניין איסור מלאכה הוא מרגע שקיעת החמה (כ18 דקות לפני רדת החשיכה). - למה מדליקים נרות 40 דקות לפני החשיכה?
ישנה מצווה להוסיף מהקדש על החול -'תוספת שבת', לכן אנו מקדימים את הדלקת נרות שבת כ20 דקות שקיעת החמה (ובירושלים 40 דק' לפני). בנוסף, זו הרחקה שנועדה למנוע מצב שבו איחור מועט בהדלקת הנרות יגרום לחילול שבת. - עד מתי אפשר להדליק נרות שבת?
אפשר לסיים את הדלקת הנרות עד 2 דק' לפני השקיעה. אם עבר זמן זה עדיף לא להדליק נרות ולא לחלל שבת. - מה זה ערוב שבת?
ישנו איסור לטלטל חפצים בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים. חז"ל תקנו גם שלא לטלטל מרשות יחיד אחת לחברתה – כדי שלא יעבירו בטעות חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים. לכן, אנו מקיפים את כל העיר בצורת פתח (שני עמודים ועמוד או חוט מעליהם) כדי שתחשב כל העיר לרשות אחת, ואפשר יהיה להעביר חפצים ממקום למקום . - כמה זמן אחרי רדת החשיכה יוצאת שבת?
הזמן המופיע בלוחות הוא הוא כ20 דק' אחרי רדת החשיכה ונועד על מנת להוסיף מהקודש על החול ולמנוע חשש לחילול שבת בטעות. - האם אפשר לקיים הדלקת נרות בפנסים או תאורה חשמלית?
לכתחילה נוהגים להדליק אש רגילה. בשעת הצורך או מחשש לשריפה אפשר להדליק נרות חשמליים. אפשר לברך עליהם כאשר יש להם סוללה והאור מופק מנורת להט (שדינה כאש ע"פ ההלכה) . - כמה נרות שבת יש להדליק?
המנהג להדליק 2 נרות אחד (כנגד זכור ושמור) ויש הנוהגים להדליק נר לכל אחד מבני המשפחה .
הכותב הוא מנהל תחום תוכן והסברה במכון צומת.
ים של גבינה: חצ'פורי שכל ישראלי יכול להכין בקלות - גם בפיתה
הטוויסט בקצוות של הבצק זה לא הטוויסט היחיד שאפשר לעשות עם חצ'פורי. אנחנו הולכים להכין חצ'פורי אצ'רולי בצורת סירת תענוגות בקלי קלות - כזה שישמיט לאורחים את הלסת וירשים כל גאורגי מומחה לאוכל המסורתי
לעוד מתכונים - לחצו כאן
תחזית מזג האוויר
ביום שישי, ייתכן גשם מקומי, ברובו קל, בעיקר לאורך החוף. הטמפרטורות יהיו ללא שינוי ניכר. בשבת, במהלך הבוקר צפוי גשם מקומי, בעיקר לאורך החוף ולקראת הצהריים הוא יתפשט לצפון ולמרכז.
לחצו כאן לתחזית מזג האוויר בעירכם
יכול לעניין אותך גם
פרשת השבוע: שמות | הרב מנחם גערליצקי
הרב מנחם גערליצקי
/ 09/01/26
אשמה עזה: המסר של הימים הנוראיים - להרגיש אשם זה להיות אנושי | רונן יעקובסון
רונן יעקובסון
/ 30/09/25