אותנטית וכנה: אני אישית, האמנתי לכל מילה ולכל דמעה. ניכר היה שנדרש מג'ניפר סנוקל הרבה אומץ ומאמץ לחשוף סיפר קשה כזה בפני המצלמות, במיוחד שהיא "אישה של כבוד" לדבריה, שמתביישת להציג כישלון, שמתביישת להגיד לנושיה שאין לה כסף להחזיר חובות, ושמתביישת בפני כמה מטיילים ישראלים במקסיקו שראו אותה עומדת ליד עגלה ומוכרת מוצרי קוסמטיקה ברחוב.
לדעתי, אחת הסיבות שהיא ברחה לקנדה הייתה הבושה, בושה שנבעה מהעובדה שהיא, שחיה חיי מותרות, צריכה למכור את בגדיה ותכשיטיה על מנת שיהיה לה מה לאכול. היא ברחה לקנדה כי שם אף אחד לא מכיר אותה ושם קיוותה שתוכל להתחיל מאפס ואיכשהו להרוויח למחייתה, הרחק מהעין הציבורית הישראלית שלא תמיד יודעת לחמול, אלא אוהבת לשפוט, לבקר ואפילו ללעוג.
הריאיון היה מרגש, חיים אתגר כהרגלו ידע לשאול את השאלות הנכונות ולגעת בחומרים ברגישות והתחשבות, וכמו תמיד ידע ליצור יחסי אמון בגיבורת הפרק (או נכון יותר, האנטי-גיבורה), על מנת שתהיה מוכנה לפתוח את סגור ליבה בפניו. אחרי בניית אמון בינו ובין המרואיינת, יכול היה אתגר להרשות לעצמו לשאול שאלות נוקבות יותר בהמשך החשיפה, ולקראת סופה, הוא שאל אותה שאלה שלטעמי קצת עברה את גבול הטעם הטוב: "האם את אמא טובה"? כי הרי היא עזבה את ילדיה.
התשובה לא איחרה לבוא: I did my best, והוסיפה, שאם היא לא הייתה עוזבת את הארץ, הילדים היו נאלצים לבקר אותה בבית הקברות או בבית משוגעים, עקב מצבה הנפשי. לכל אלה שממהרים לשפוט, הייתי אומרת בזהירות (אני לא פסיכולוגית לענייני משפחה), שהנזק שיכול להיגרם לילדים מאימא שלא מתפקדת ונמצאת בדיכאון עמוק, הוא לא פחות גדול, ואולי יותר, מאימא שדואגת שיהיו בידיים טובות ובאווירה בריאה אצל אביהם, בתקופת השפל שלה.
קראתי כמה מהתגובות ברשת על חזרתה לארץ של סנוקל אחרי שלוש שנים של היעדרות. חלק מהמגיבים אמרו שאם היא טוענת שהיום היא חסרת אמצעים, איך יש לה כסף להשקיע בשיפוץ פניה ובתחזוקה כללית של המראה החיצוני? התשובה פשוטה. אחרי חזרתה לארץ, היא מצאה עבודה אצל מישהי שעבדה אצלה עוד בזמנים הטובים, באחד ממכוני היופי של סנוקל, והיום פתחה מכון יופי משלה שעושים בו הזרקות. וגם אם סנוקל הייתה משקיעה בהופעתה החיצונית ומשלמת מכספה, זה ממש לא ענייננו לפשפש בכיסיה. אם בסדר העדיפויות שלה, חשוב לה יותר המראה החיצוני מאשר לגור בדירה ראויה יותר מאשר דירת חדר קטן בבית ישן בשכונת פלורנטין, זו הבחירה שלה.
אחת השאלות הטובות של חיים אתגר הייתה: האם שאלת את עצמך היכן הייתה האחריות שלך לשפל אליו הגעת? ושוב, התשובה לא איחרה לבוא: אלה החיים, יש עליות ומורדות, ואני כן לקחתי אחריות כשהחלטתי לחפש מקורות פרנסה על מנת להחזיר את החובות. אם מדברים על אחריות, לדעתי, האקס של סנוקל, עופר טלקר שהיה כל עולמה ואהבת חייה, תפס טרמפ על המילה הזאת ובסוף הפרק הציג את הצד שלו וטען שהיא בעצם שיקרה כשסיפרה שהוא חי על חשבונה כל השנים, ושהאחריות להתדרדרות הכלכלית היא אך ורק שלה, בגלל אורח חיים ראוותני שניהלה. בעצם, התגובה של טלקר שמגיעה רק בסוף הפרק, מכניסה לסנוקל מקל לתוך הגלגלים ולתוך סיפורה האישי, ובעצם מהווה גיים צ'יינג'ר בעלילה, כי יהיו כאלה שיתחילו לפקפק באמיתות דבריה.
מסקנה: אל תמהרו להתרברב בעושרכם באמצעות המדיה והטלוויזיה. כל המתרברבים בפומבי, עלולים למצוא את עצמם באותו מצב של סנוקל וענבל אור. העשירים האמתיים לא משתתפים בתוכנית ריאליטי כמו "המעושרות" ולא מציגים את עושרם לראווה. קצת צניעות לא תזיק. אין ספק שזה סיפור מסע והתפתחות אישית. סנוקל חזרה לארץ וכבר לא אכפת לה מה יחשבו עליה, והיא תעבוד בכל עבודה ובלבד לצאת מהחובות.
הייתי רוצה לסיים בחיזוק ידיה של סנוקל ואף לתת לה עצה ידידותית עם קריצה בצידה: את אישה כל כך יפה, מי צריך את כל הבוטוקס הזה? אפילו קשה לך לבכות ולפרוק, כששרירי הפנים משותקים. לא צריך להיבהל מכול קמטוט קטן בקצה העין שמוסיף הבעה טבעית, במקום פנים נפוחות וקפואות שהן הטרנד העכשווי בעולם הקוסמטיקה.