אחד הצדדים החזקים של דודו אהרון בשנים האחרונות הוא הבלדות (אף יותר מתחילת הקריירה שלו, לטעמי) וההוכחה לכך היא בבלדת החורף המלנכולית החדשה שלו – "לא אחד של אחרות" שיצר יחד עם דולב רם ופן חזות.

השיר טומן בחובו את כל האלמנטים מהם מורכב להיט מוצדק ויותר מכך: שיר מרגש ומוצלח: בתים קליטים ומלודיים, ביצוע מלא רגש ונשמה ופזמון ש"מתפוצץ" ומביא את השיר לנקודת שיא. המבנה של בית, מעבר ופזמון בצורה הבסיסית והפשוטה עובד פה היטב: בלי ניסיונות מתוחכמים מדי להמציא את הגלגל מחדש ובלי יותר מדי אפקטים אלא בלדה פשוטה ונוגעת של זמר מעולה. אחד השירים הטובים שאהרון הוציא לאחרונה.

 ניסיתי להאזין שוב ושוב ושוב ושוב ל"חיים מאושרים", הדואט החדש (והראשון) של עדן בן זקן ונתן גושן, שני זמרים שעל הצלחתם בשטח המוזיקה אין עוררין. עם זאת, ככל שהאזנתי יותר ויותר מצאתי עצמי מחפש איפה בעצם המשהו ה"חסר" בשיר הזה מהדהד במוחי מדי האזנה.

אולי זה קטע ההיפ הופ של שניהם שקצת פחות מתחבר לי לפזמון? אולי זו העובדה שבן זקן הוגה לא נכון חלק מהמילים (כמו למשל: "בכנות") ואולי זה פשוט כל המכלול הזה. אין ספק שהחיבור בין השניים מסקרן אבל משהו בתוצר הסופי פשוט לא עובד לי באוזן.

ההפקה המוזיקלית היא פופית נוסחתית סטנדרטית והפזמון די מיינסטרימי ופוטנציאלי אבל נראה כאילו ניסו לייצר בכוח "הכלאה" בין חלקי השיר בכדי לסמן "וי" על עוד להיט, מה שקשה לי להאמין שיקרה הפעם (למרות שאין ספק שתחנות הרדיו והמדיות השונות ישמיעו את השיר בגלל האמנים אך לא בשל השיר עצמו) וחבל כי ציפיתי ליותר משיתוף הפעולה המעניין הזה שמתפספס, לטעמי.

 ירמי קפלן נשמע במיטבו ב"אחזיר אותך בזמן" (כמו יין שמשתבח עם הזמן אם "אחטא" בקלישאתיות), שירו החדש: גם בטקסט שמצטייר בעיניי כילד אובד שנוסע אל הלא נודע ולא אכפת לו מכלום כל עוד הוא לצד החבר הטוב שלו (חברות אמיצה) או החברה הטובה.

הלחן המאוד "קפלני" תופס את האוזן כבר מהשמיעה הראשונה ומתלבש ככפפה ליד לטקסט המאוד לא שגרתי ומאד מעודד וייחודי, העיבוד שמשלב בין רוק לג'אז והביצוע מלא הכנות נוגעים בי ובלי שאמשיך במניירות וניתוחים מיותרים זה פשוט שיר טוב שמשאיר טעם של עוד!

 כששמעתי את הצלילים הראשונים בשיר החדש של מיקי גבריאלוב – "חולם עלייך כל הזמן", עוד בטרם הוא החל לשיר, נכנסתי לרגע לאווירת הקאנטרי של שנות ה-70 ולזמרים כמו ג'ים קרוצ'י או רלף מקטל ואז כשמיקי התחיל לשיר בקולו את הטקסט הרומנטי והלחן היפהפה הבנתי שיש גם קאנטרי פה אצלנו, בארץ. הוא נדחק אמנם הצידה אבל הוא טוב, הוא מצוין והוא בעיקר מרגש, מקורי ומיוחד, ממש כמו שגבריאלוב יודע להיות ב"אלף הפרצופים" המוזיקליים שלו. עונג צרוף.

אחד הדברים הכי מיוחדים שיצאו השבוע הוא הדואט המצוין של שירי מימון עם רד בנד – Let Me Down שנכתב והולחן על ידי מורן דוד ובר אגאי והופק על ידי תומר בירן.

שילוב הקולות בין מימון ורד בנד, הלחן השקט ומלא ההעצמה והעוצמה מצליח להעביר את הקסם היישר לאוזני המאזין ולגרום לתחושה שהוא יצא מתוך איזה פסקול של "דיסני". בלי פלצנות, בלי דאווינים ובלי "שואו אוף" מוגזם, השניים מגישים בלדה מצוינת!

חם בחו"ל

Becky G, Ozuna - No Drama

 Lil Tjay - Losses