שפירית // גיא פינקלשטיין
יִתְרוֹן לַשַּׁפִּירִית
עַל הָאָדָם;
לֶאֱצֹר יְפִי גּוּפְךָ
בִּרְבָבוֹת עֵינַיִם.
גיא פינקלשטיין, בת 37, היא אשת ספרות רבת פעלים. מלבד כתיבת פרוזה, שירה ומחזות, היא גם מייסדת ומנהלת את בית הספר לכתיבה יוצרת בשם ״לכטוב״ המתקיים בדיזינגוף סנטר שבתל אביב. בשנת 2017 היא הקימה את כתב העת צ׳יקיטיטו, המפרסם שירה וסיפורים קצרים, ואותו היא עורכת עד היום. פינקלשטיין פרסמה עד כה שני ספרים: ״העצלן שלא רצה להיות מלך״, ספר ילדים שראה אור בהוצאת ״קרן״ בשנת 2017, ו״ספר העיר״, ספר פרוזה ייחודי המנסה לעמוד על טיב הקשר שבין האדם לסביבה האורבנית שמקיפה אותו, וראה אור בהוצאת ״בלה לונה״ בשנת 2019. על כל אלה, המחזה ״שבתון״ אותו כתבה פינקלשטיין, עתיד לעלות בשנה הקרובה בתיאטרון הסמטה בבימויו של אלחנן שפירא.
לצד יצירתה הפרטית, גיא פינקלשטיין עורכת ספרי אחרים, ובעיקר ספרי שירה. אין זה החיבור היחידי של פינקלשטיין לעולם השירה, שהרי שיריה מתפרסמים דרך קבע בבמות ספרותיות משנת 2015, והנה, חמש שנים לאחר פרסום שיריה הראשונים, מוציאה פינקלשטיין את ספר שיריה הראשון – ״תְּמָנוּנוֹלָם״ – בהוצאה עצמאית ובקונספט ייחודי: כל עותק של הספר כתוב בכתב ידה של המחברת וממוספר. למען הסר ספק, לא מדובר בתצלומים של כתב ידה, אלא משיכות העט של גיא פינקלשטיין בעצמה, יצרו כל עותק ועותק.
איך קרה שרק עכשיו, לאחר שהוצאת כבר שני ספרים שאינם שירה, את מוציאה ספר שירה ראשון?
"האמת היא שתמיד ראיתי את עצמי כהרבה סופרת, וקצת משוררת, ודאי מבחינה כמותית. בנפש, אני מניחה, זה אותו הדבר: כתיבה היא כתיבה היא כתיבה. שירה אני כותבת בהבזקים ובהבלחות, שלא מגיעים בתדירות גבוהה, בניגוד למשוררים אחרים שקרובים אליי, כמו גאולה שינה ואורית גולדמן. תמיד התרכזתי יותר בסיפור, זו הייתה נטיית הלב".
מה הוביל אותך להוצאת הספר בתצורתו הייחודית, והאם זהו צעד שנעשה בלב שלם או נוכח אילוצי החיים?
"זו הדרך היחידה שבה התחברתי לפרסום ספר שירה. כשמדי פעם חשבתי להוציא שירה, שום דרך לא הסתדרה לי בראש. עד שפתאום בא לי הרעיון, וזה היה ״בום״ מידי. הרי שירה היא ״שלך״ באופן קיצוני. אם הייתי יכולה, הייתי מייצרת גם את דפי המחברת בעצמי".
איך נראה ומרגיש התהליך של כתיבת כל העותקים בכתב ידך? "
"זה היה הרבה יותר תובעני ממה ששיערתי. הייתה תחושה מתסכלת שזה לא נגמר, ובמקביל אפס חרטות והרגשה עמוקה שזה הדבר הנכון לי. אני נחושה כשאני מאמינה במשהו. בעיקר חששתי מטעויות, שאכן קרו, אבל זה היה לטובה. זה גרם לי לשחרר סופית משהו שנטבע בי ושמעולם לא הסכמתי איתו – שזה איום ונורא לעשות טעות. ההפך הוא הנכון, וכך הרגשתי תמיד, וייצור הספר גרם לי להתמודד ולשחרר את הטפיל ההוא, שהיה כל כך לא אני".
בשיר ״גב, פרפר״ מתוך ספרך החדש את כותבת: "שׂוֹחָה בְּתוֹךְ עַנְנֵי חֲלוֹמוֹת/מִתַּחַת לַמַּיִם מֻשְׁהִים הַקּוֹלוֹת/לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁעוֹשָׂה/הַהֲבָנָה שֶׁאֲנִי כְּלוּם בִּשְׁבִילְךָ/כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת לָרִצְפָּה/גַּב/פַּרְפַּר/"בריכה" זֶה בְּ־כ' אוֹ בְּ־ח'?". איך את רואה את השיר הזה משתלב עם חייך הספרותיים שדווקא יכולים להיראות מהצד כההפך מבריחה?
"נכון. אני לא מתחברת לבריחה בכלל, אפילו לא באמצעות שינה. היא תמיד נראית לי כמו משהו שרק יאריך את חיי הבעיה. ופתאום, כששחיתי, הרגשתי איזו הפוגה, לא באמת בריחה, אבל זמן שבו הרבה קולות מושתקים. לכן גם בשיר, זה מנוסח כשאלה. אגב, מן הראוי להקדיש את השיר לדן פילץ, אדם־מלאך שהעניק לי במתנה מנוי לבריכת הדיזנגוף סנטר, שם התגבש השיר. בחסותו גם הוקם בית הספר 'לכטוב'. מילים לא יתארו את אסירות התודה שלי לאיש הנדיב, הצנוע וטוב הלב הזה".
איך את תופסת את המקום של ספרי שירה שנכתבים בכתב יד לצד ספרי שירה המודפסים בבתי דפוס?
"בעיניי הגילום הפיזי של האמנות לא מוסיף ולא גורע. אני הגשתי את האמנות שלי בצורה כזו בגלל שככה זה התחבר לי וככה היה נכון לי. בעיניי, אין לכך חשיבות או יתרון מעבר".
מהו לדעתך הנושא המרכזי בספר השירים החדש ולמי את חושבת שהוא מתאים?
"הוא מתאים לאנשים שחיים באמת. כאלה שנופלים וקמים, שאוהבים ונותנים הכל ומאמינים בעוצמה של הנפש. הספר נכתב מאמונה בלתי מתפשרת שהייתה לי בנפש, בעולם, בחיים, באהבה, ביכולת הבלתי נדלית לעלות למעלה. עברתי לאחרונה טלטלה שטשטשה את תפיסת העולם הזו, כשחוויתי על בשרי התנהגות שהייתה הפוכה מכל מה שהאמנתי בו. אני מקווה שהנפש תתקן את עצמה, כמו עוף החול".
מה פירוש שמו של הספר – ״תְּמָנוּנוֹלָם״ – ומדוע בחרת אותו להיות שם ספרך?
"הרגשתי שמשך שנים השקעתי כל כך הרבה מאמץ כדי להגיע למקומות שאליהם רציתי להגיע, ורציתי שהעולם יבחין בזה ויעניק לי אותם. דימיתי אותו לתמנון מרובה זרועות, ובשיר הזה פשוט פניתי אליו: 'היי, שים לב! אני פה! חבק אותי בכל הזרועות שלך!'. פלא גדול הוא, שזמן קצר לאחר שכתבתי את השיר, העולם ״שמע״, וכרך את זרועותיו סביבי".
האם את חושבת שתמשיכי להוציא את ספרייך בכתב יד?
"תצא עוד מהדורה של הספר בכתב יד, אך האם אוציא ספרים אחרים בפורמט כזה? קשה לי לדעת. הראש שלי כבר דוהר לכיוונים אחרים".
האם את חושבת שבשלב מסוים תרצי להוציא גם את ״תְּמָנוּנוֹלָם״ בפורמט המודפס בבית דפוס?
"האם ״תְּמָנוּנוֹלָם״ יכול לחיות בדפוס? מבחינתי, מרגע שספר שוחרר אל העולם, הוא עצמאי, ולכן התשובה תוכל להגיע רק ממנו. מעניין מה היא תהיה".
תְּמָנוּנוֹלָם, מאת גיא פינקלשטיין
55 עמודים, הוצאה עצמאית, 150 ש״ח.
לרכישת הספר יש לפנות למשוררת guy.finkelstein@gmail.com
לשליחת חומרים למערכת בנושא שירה הכוללים: שירים, מחזורי שירה, שירים אקטואליים, ספרים חדשנים ורעיונות לפרויקטים נוספים, ניתן לפנות לכתוב הדואר האלקטרוני של המערכת: shira.maariv@gmail.com