"הסגר אינו אמצעי יעיל": ד"ר אמיר שחר, מנהל חדר מיון בבית החולים לניאדו בנתניה, עלה היום (חמישי) לשידור בתכנית הקבינט ב-103FM והתייחס לעלייה המדאיגה בהיקף התחלואה וכן למשמעות של המגבלות ושל הסגר הכולל שהוטל על האזרחים והוארך אתמול בארבעה ימים נוספים. "הסגר בכל המקומות בעולם לא הועיל לעצירת מגפות. כשאתה נמצא בקבוצה מצומצמת לתקופה ארוכה - הנגיף מסתובב בין בני הבית ופוגע באנשים הפגיעים", הסביר ד"ר שחר. 

תגיד לנו מה יעיל מכל הגזרות שנחתו עלינו של הסגר הכמעט מוחלט, מגבלת ה-1,000 מטר וכן הלאה. 
"אני אומר בקול ברור, וצר לי שאין באיזשהו מקום צוות אדום או מישהו שמשמיע דעה אחרת במעגלים הקרובים, אבל נעזוב את זה כבר. סגר אינו אמצעי התערבות יעיל או ישים לעצירת מגפה, אפשר לחזור על זה פעם, פעמיים ושלוש". 

הוא יעיל לעצירת הפגנות אולי.
"לא נגלוש לצד הלא רפואי, אגב גם בעניין התקהלויות או צפיפות במרחב הפתוח, עשרות מחקרים ומאות אלפי אנשים ברחבי העולם, אין הדבקה חריגה אם יש הדבקה בכלל במרחב הפתוח. אין. בחללים סגורים כן, במרחב הפתוח לא".

הסגר מצמצם מגע בין בני אדם, ואתה בא במגע עם פחות אנשים בסגר, אתה לא הולך לעבודה, אתה נמצא עם המשפחה.
"לא מדויק. סגר בכל המקומות בעולם, לא הועיל לעצירת מגפות. במדינות שהטילו סגר הכי מוקדם והכי קשה, שתי דוגמאות לכך הן פרו ובלגיה למשל, התחלואה והתמותה היו הכי חמורים. לא נרחיב את הסיבות, אבל כשאתה נמצא בקבוצה מצומצמת, משפחתית וביתית, לתקופה ארוכה, הנגיף הזה שהוא נגיף שברובו הוא שפיר, הוא לא הורג את בני הבית אבל הוא מסתובב ביניהם, הוא לא מכלה את הנשאים שלו. כשיוצאים החוצה הוא מוצא לעצמו קורבנות אחרים. כשהוא פוגע באנשים פגיעים אז הוא גורם למחלה קשה ותמותה ואת כל מה שאנחנו רואים בחדשות כאיום על האנושות, וכמו שאמרתי קודם, הנגיף אינו איום לא על האנושות ולא על מדינת ישראל".

אכיפת הסגר (דוברות משטרת ישראל)

אז מה נכון לעשות? באיזו דרך התנהגות היית תומך?
"אתמצת את זה. ההמלצות שלי באופן אישי הן כאלה ואתחיל דווקא מהצד של הקצאת המשאבים. אחד, באמת להשקיע את המשאבים בלהגן על חסרי הישע, אלה שאינם יכולים לקבל החלטות לעצמם ואלו הקשישים החולים, בעיקר בבתי אבות. אתמול ראיתי שבבית אבות מרגוע בחיפה 33 מתוך 160 דיירים נפטרו, זה נורא ואיום. איך עושים את זה? אני לא אפרט. אני מניח שיש פה מספיק אנשים חכמים. 

הדבר השני הוא הסברה מאוד מכוונת למישהו בקבוצת סיכון שאין לו את ההחלטה, הליברליות, החופש והאנושיות להחליט. יש לי שתי פציינטיות בנות 90 פלוס, אחת חיה את חייה כרגיל והשנייה לא יוצאת מהבית שבעה חודשים. המערכת הרפואית, ואני לא רוצה להרחיב על זה, היא מערכת רזה, מצומצמת, חסרים לה משאבים במשך שנים רבות, והיא נדרשת להתמודד כרגע עם עוד מטלה. בבית החולים שלי יש מדגם של 6%, גם במיטות, גם באוכלוסייה. מנהל בית החולים הקצה מחלקה שלמה לניהול הטיפול בחשודים, בחולי קורונה. זה קשה, עמוס, צפוף ודורש המון תשומת לב. הוא גם סגר מחלקה גריאטרית, ושם שוכבים חולי הקורונה.
 
משרד הבריאות לא הוסיף מיטות לא לי ולא לבתי חולים אחרים. אגב, תכנית כזאת להתמודדות עם 1,500 מאושפזים מופיעה בתורת הלחימה להתמודדות עם אירוע ביולוגי, שחתומים עליה בליצר וגרוטו משנת 2007. תוציאו את המסמך, הכל מופיע שם. לא התכוננו. אנחנו מתרגלים שלוש פעמים בשנה אירועים כאלה אבל בסוף אנו ממציאים את הגלגל מחדש והצד השני פותח את כל המדינה בדגש על מערכת החינוך".

מסדרון בית חולים (צילום: נאור רהב)
מסדרון בית חולים (צילום: נאור רהב)

כבר יצאנו בתוכנית מגן אבות ואימהות לפני כמה חודשים, כדי להגן על האוכלוסייה המבוגרת. בסך הכל חלק ניכר מבתי האבות כן מבודדים ומקפידים על הנהלים. האוכלוסייה הזו הבינה את הסיכון והם עושים את השיקול לעצמם ומחליטים אם לקחת את הסיכון או לא. עדיין הגענו למספרי נדבקים ולמספרים הולכים וגדלים של חולים קשה, שאתה אומר לנו שהסגר לא יפחית אותם?
"הסגר לא יפחית שום דבר. אנחנו נמצאים במגפה שנמצאת תחת זרקור ותעמולה תקשורתית. המבט שלי הוא מבפנים החוצה. נכון לאתמול, בבית החולים שלי היו במחלקת הקורונה מונשמים, שישה חולים, ו-13 חולים שהוצבו במחלקות אחרות. 

ביום ממוצע בחורף בשנה שעברה, בכל יום טיפלנו ב-30 מונשמים, הם לא מונשמים ביחידות לטיפול נמרץ אלא במחלקות, ככה מדינת ישראל מטפלת בחולים הקשים שלה. צריך להפסיק פעילות אלקטיבית לשבועיים, להסיט את המשאבים לטיפול בחולים הקשים ולאחר מכן לשחרר את זה. המגפה לא תימשך לעולם ועד. בכל העולם היא הסתיימה בכמה שבועות. 

יש היום כ-1,500 חולים מאושפזים. כ-500 מהם אינם מוגדרים לא בינוניים ולא קשים, מה הם עושים בבתי חולים? הם לא זקוקים לשום טיפול, הם חולים קלים, הם לא צריכים להיות בבית חולים".

מי מפנה אותם לשם ולמה בתי החולים לא באים ואומרים לחולים הללו לשכב בבידוד ולא במרכזים הרפואיים? 
"במשך חודשי המגפה, אני משקיע הרבה אנרגיות כדי להעביר חולה למקום שיש בו מיטה וכן הלאה. ודאי שאפשר לעשות את זה, כל המדינה שלנו יכולה לפעול כך, זו מדינה גדולה". 

מצד שני אנחנו שומעים את הסיפורים על החולה הקל שתוך 24-48 שעות חלה אצלו התדרדרות מאוד מהירה.
"יש לי סיפורים על חולים קלים וקשים יותר וחולים עם התקפי לב שמתדרדרים, זה היום יום שלנו. אל תפחידו אותנו. אני רוצה לתת נקודת מבט אחרת, אתה מסתכל על החולים הקשים, אבל אתם לא שמים לא מיקרוסקופ ולא זרקור על 6,000 חולים שנפטרים מזיהומים שונים שהם נפגשים עמם בבתי חולים. 

בתקופת המגפה הזו נפטרו 3,500 אנשים. זה מידע בלתי מבוסס, התרשמותי, התחלואה בזיהומים נרכשים עלתה במשך התקופה הזאת. אותו מחסור ואותה הדלילות במשאבים שיש לנו במערכת ביום יום. אנחנו מנשימים אלפי חולים בכל יום במדינת ישראל".

קורונה בישראל: חולה מגיע לביה''ח (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
קורונה בישראל: חולה מגיע לביה''ח (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)

מה שאתה אומר זה שהקורונה היא לא הבעיה הגדולה, אלא מערכת הבריאות הרזה שגורמת לתחלואה במקומות. 
"אמרתי שני דברים, הנתונים לא שונים ממחלות ויראליות אחרות וזה לא מאיים עלינו. זה בהחלט מאיים על קבוצות מסוימת. מערכת הבריאות רזה, מורעבת על ידי ממשלות, משרדי בריאות, משרד האוצר, מנכ"ל משרד האוצר הקודם, מנכ"ל משרד הבריאות. זו בהחלט מערכת שלא אמורה להתמודד לאורך זמן ביעילות עם עוד מטלה. 

הדבר השני הוא ההמלצות שניתנות. אלי וקסמן, דב שוורץ, דורון גזית, מכון גרטנר - למדנו את כל ההמלצות שלהם, הן לא ניתנו מנקודת מבט או מבסיס אפידמיולוגי מוכח. אנשים טובים התמסרו לעניין, הוציאו מספרים נהדרים בנושא, אבל בינם לבין המציאות אין כלום והתחזיות שלהם יתבדו אחת לאחת, תוכלו לספור את כולן. כעת מקבלי ההחלטות ממשיכים להיצמד אליהן ולנהל אתת המשבר הזה על פי אותם תרחישים".

מקבלי ההחלטות שומעים אותך?
"לא. היו רק שני דברים שהתנהלו באופן אפקטיבי. הקבוצה שלנו נפגשה עם מנכ"ל משרד הבריאות והציגו לו מודלים שלנו. המודלים קוראים, אם לא הדגשתי, לפתוח את כל המשק. לגבי מערכת החינוך, מקובל על כולם שלפחות ילדים עד גיל 10 יכולים לחזור ללמוד. הצגנו את הנושא הזה לשר החינוך גלנט והבאנו לו מסמכים עם תיאורי תחלואה בילדים בישראל וגם מהעולם.

אין שום סיבה את להשאיר את מערכת החינוך, בוודאי שלא לגיל הצעיר, סגורה. יש מורים בסיכון? נבודד אותם כמו יתר האוכלוסייה בסיכון, אבל להחזיק מיליון ילדים בבית? זו לא התערבות שיש לה איזשהו ערך או בסיס. הייתה לנו ישיבה ארוכה בזום עם השר שטייניץ לפני שהעברנו את מכתבנו לראש הממשלה. הוא שמע בעניין אבל לדעתי לא השתכנע אפילו ב-1.2%".