בחודש אוקטובר האחרון, הוציא תחת ידו בית המשפט העליון פסיקה מנומקת, במסגרתה הכריע בין ביתר, בשאלה, האם לחיצת יד בין שני צדדים מהווה הסכמה מחייבת – כחוזה מחייב שבעל פה.
 
עובדות המקרה הינן בשני יזמים – איבגי ופרידמן, שיחסי ידידות ושיתופי פעולה רבים שררו ביניהם. באחת הפגישות ביניהם סיפר איבגי לפרידמן שהוא מנהל מו"מ לרכישת מגרש שבנוי עליו מבנה מסחרי ושהוא מתעתד להרוס את המבנה ולבנות תחתיו מבנה חדש, תוך ניצול מיטבי של זכויות הבניה.
 
בפגישה אחרת שערכו השניים, סיפר פרידמן לאיבגי, שיש לו רעיון חדשני, מכוחו ניתן יהיה להגדיל את זכויות הבניה במגרש. הרעיון מצא חן בעיני איבגי והשניים לחצו ידיים וסיכמו ביניהם שהרווחים שיתקבלו מהגדלת הזכויות יתחלקו ביניהם שווה בשווה. הימים עברו, תכתובות ודברים הוחלפו בין הצדדים, וההסכמה בגין חלוקת הרווחים השתנתה ל-33% לטובת פרידמן ואולם, ההסכמות ביניהם לא עוגנו בחוזה או במסמך חתום אחר. במקביל, איבגי ערך עסקאות שונות במגרש, התכנון התקדם והרעיון התכנוני של פרידמן נשא פרי.
 
משלא קיבל את חלקו ברווחים, ניהלו השניים הליכים משפטיים, עד שהגיעו לבית המשפט העליון.
 
על מנת להידרש לסוגיה – האם ההתקשרות למתן שירותים בנוגע למקרקעין בתמורה כספית טעונה הסכמה בכתב, בחן העליון את לשונו של סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ("חוק החוזים") וקבע, שככלל בהיעדר הסדר חוקי או חוזי אחר, אין מניעה להכיר בתוקפה המחייב של הסכמה בעל פה. העובדה שאין בנמצא מסמך כתוב עלולה להקשות על הצד הטוען לקיומה של ההסכמה להוכיח אותה, אך לא מעבר.

כדי שמו"מ יבשיל לכדי הסכמה מחייבת, קבע העליון, צריכה להתגבש בין הצדדים גמירות דעת להתקשר בעסקה, שתנאיה העיקריים ידועים ומוסכמים. וכן, צריכה להתגבש בין הצדדים מסוימות - על הצדדים לכלול בהסכם את התנאים העקרוניים החיוניים להתקשרות. בנוסף, קבע העליון, שכשם שניתן לגבש הסכמה מחייבת בעל פה, כך כמובן באין הוראה חוזית או חוקית אחרת, ניתן גם לשנותה בעל פה ולעיתים אף בדרך של התנהגות.
 
לאחר בחינת פסק דינו של המחוזי ונסיבות המקרה, פסק העליון לטובת פרידמן וקבע, שלחיצת היד בין השניים מהווה הסכמה מחייבת כחוזה שבעל פה. ללחיצת יד יש משמעות ואין להקל ראש במחוות.
 
בהערת אגב ומבלי להכביר במילים, הוסיף בית המשפט שתכתובות מייל יכולות להוות זיכרון דברים לכל דבר ועניין. ולכן, הגם ששולחים דוא"ל או הודעה כתובה אחרת, אין להקל ראש בניסוח, שכן לעיתים, אף מבלי להתכוון, יכולים הדברים להתפרש בהתחייבות חוזית מחייבת.

 הכותבת היא עו"ד רווית קינן, מומחית בנדל"ן ומקרקעין
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עשויה להשתנות מעת לעת.