לפני שנדווח על הונדה ג'אז ההיברידית, אולי נדבר עלינו, הישראלים, ומאפיינינו. הרי אם נלך לארוחת בוקר במלון מפנק, נגלח בשניות את השולחן. נראה מכירת חיסול בזארה, לא נשאיר מדף במצב תקין, וכשאנחנו מגיעים לרכב, אנחנו רוצים תמורה. כמה שיותר פינוק, אמצעי בטיחות, תאי אחסון והעיקר סדרו לנו עוד פח. כמה שיותר פח, יותר טוב. תסמונת העיניים הגדולות, שממנה עדיין טרם החלמנו.
וזו אולי הבעיה בדור הרביעי של ג'אז, שיצאה לאוויר העולם ב־2001. רכב באמת מיוחד וייחודי, רק איך נאמר זאת בצניעות - טיפל'ה יקר. תספרו שמדובר במחיר שמתחיל ב־120 אלף שקלים, עבור רכב סופר־מיני, וישר ידווחו שההם מעבר לכביש מוכרים בזול יותר, ועבור לא מעט קליינטים, במיוחד בתקופה לחוצה זו, הסיפור הסתיים. חבל, כי לג'אז יש הרבה מה להציע.
אם נדייק בהגדרה, הרכב הוא לא סופר־מיני במובן המסורתי של ההגדרה, הוא יותר סופר־מיני מורחב, חיה לא כל כך מוכרת במדריך הזואולוגי. המבנה שלו אכן שונה. הוא נראה קטן בהתאם למידת האורך 404 ס"מ, אבל תיכנסו פנימה ופתאום, כמו עליסה בארץ הפלאות, תגלו עולם אחר, מבוא לקאנטרי קלאב.
יושבים בתא הנהג והכל מאוורר, על גבול הפנטהאוז. זוויות הראייה נדיבות, הודות לקורות צד דקות, שהצטמקו בחצי לעומת אלה של הדור הקודם, והן כלל לא מפריעות או מסתירות. מאחור זה בכלל חופש גדול לזאטוטים. אני הרי מכיר רכבים קטנים שלפעמים צריך לחלץ את הילדים באמצעות פותחן קופסאות, ופה ההרגשה לגמרי אחרת.
שני נוסעים לא יחושו שהם במכונית קטנת ממדים, אפילו נוסע שלישי יוכל להסתדר, אבל לא הכי מומלץ. יודעים מה? יש בג'אז תחושה שזו מכונית משפחתית ולא סיר לחץ. מה שכן, תא המטען סביר ולא יותר, בטח בגדלים האלה - 304 ליטר. אין מה לעשות, הנפח קטן יותר בין היתר בגלל הסוללות, המסייעות למנוע החשמלי, וגוזלות מקום.
כן, אם תנברו עמוק בתוך ההיצע של ג'אז, תגלו שהיא נהנית ממערכת היברידית ייחודית. טכנולוגיית ה־e:HEV. לא יודע איך ניתן להימנע מלסבך אתכם בנתונים מעט מורכבים, רגע לפני כניסת השבת, אבל בואו נסביר זאת בפשטות, יחסית כמובן.
ברכב יש מנוע בנזין בנפח 1,500 סמ"ק, בעל הספק של 98 כ"ס שנעזר בשני מנועים חשמליים. מנוע הבנזין, חוץ מלנייד את הרכב, משמש גם כגנרטור למנוע החשמל, שטוען את סוללות הליתיום־יון המפעילות את המנוע החשמלי השני, שהוא למעשה מופקד על חלק גדול מהנסיעה.
ברחובות העיר הצפופים, הרכב יכול לנסוע בעיקר בעזרת המנוע החשמלי, שהוא בעל הספק מכובד של 109 כ"ס. כשנכנסים לכביש המהיר ולוחצים חזק על הדוושה, מנוע הבנזין ייכנס לפעולה ובאותו זמן יטען את המנוע החשמלי ובעזרתו את הסוללות.
אל תיבהלו, אתם לא צריכים להשגיח. לנהג אין ממש שליטה על מצבי הנהיגה. הרכב מחליט בעצמו מתי הזמן לחשמל, ומתי כדאי לבנזין לסייע. ג'אז למעשה משתמשת בתיבת הילוכים ייחודית עם בקרה אלקטרונית ויחס הילוכים אחד קבוע, מה שמאפשר העברה נינוחה. לא משנה באיזה מצב נהיגה תהיו, תחושת ההאצה היא ליניארית. ייתכן שלא ממש מזיז לכם איך המנגנון הנ"ל פועל, מה שכן, תרגישו את יעילותו בחיסכון המשמעותי בדלק. סיימתי את יום המבחן עם צריכת ליטר בנזין על כל 20 קילומטרים, נתון בהחלט מרשים.
אז איך עם כל היחסים הבילטראליים בין החשמל לבנזין הרכב הזה נוסע? מי שקונה ג'אז היברידית לא מתכנן להציב אותה מחוץ לבנק ולחכות שהחברים יסיימו לפרוץ את הכספת. זה לא רכב שודים, באתי לספר. זה רכב שיאיץ מ־0 ל־100 תוך 9.4 שניות. אין לו בעיה לצאת לעקיפות, לעלות את העליות לבית אורן, אבל כן, איפשהו כשלחצתי על הדוושה וביקשתי לעלות איתו שלב ביחסים, המנוע החל לצרוח ולהזכיר שלא כדאי ללכת עד לשם.
מבחינת נוחות נסיעה, ג'אז בסך הכל עשתה עבודה טובה. פה ושם הייתה מעט נוקשה עם מתליה, אבל בכביש הפתוח לא סבלנו מהאספלט. רק כמו ששמענו את המנוע, גם שמענו את הכביש. הרכב הזה לא אטום לרעשי חוץ.
אז הנה בא האיש שרוצה כמה שיותר פח ושואל מה הוא עוד מקבל עבור המחיר הגבוה? אני למשל לקחתי את גרסת האלגנס, שמחירה כבר 124 אלף שקלים. ובכן, אל תלכו לשום מקום. מבחינת בטיחות, ג'אז זוכה לציון 7 הגבוה ברמת האבזור, ופה ניתן למצוא את כל החשודים המיידים מככבים במפרט. מבקרת שיוט אדפטיבית, דרך תיקון אקטיבי לסטייה מנתיב. למעשה, מרמת הגימור הבסיסית האבזור הבטיחותי עשיר ובהחלט מספק.
ג'אז היא מכונית עירונית נטו, הנה מסגרתי אותה ותליתי על קיר. היא קטנה, אבל בכלל לא צפופה. היא סופר־חסכונית, לא מזהמת ודי מיוחדת, אף שאת המראה החיצוני לא כולם אוהבים, ועדיין אם תשוו אותה לדורות הקודמים, היא בטח יותר מושכת. אם כן, מומלץ לבוא אליה בראש פתוח ולהבין את יתרונותיה, והם בהחלט רבים. הבעיה ששוב חוזרים לעניין המחיר, ואיך שאני מכיר אותנו, יהיה כבר מי שישאל, "אחי, אולי תבדוק אם נשאר לכם קצת פח ספייר?".
גלגלים רזרביים
איך נוכל להתאפק? במרץ 2021 אמור לנחות כאן יגואר E־PACE. ג'יפון יוקרתי, שחוזר אלינו אחרי שדרוגים ושפצורים חיצוניים ופנימיים, אבל אולי חשוב מכל: החידושים העיקריים נמצאים מתחת למכסה המנוע, כמו למשל גרסת פלאג־אין היברידית. הרכב מיוצר גם בגרסת דיזל, שלא תגיע לארץ. הוא יימכר כאן עם שלל מנועי בנזין בנפח 1,500 ו־2,000 סמ"ק טורבו. מדובר במנועים בעלי הספקים שונים, וכאמור תהיה גם גרסה היברידית נטענת שמשלבת בין מנוע 1,500 סמ"ק שהספקו 200 כ"ס למנוע חשמלי, שמחובר לציר האחורי והספקו 109 כ"ס. לפי היצרנית הרכב הזה מסוגל לצרוך שני ליטרים של בנזין ל־100 קילומטרים.
למי שלא רוצה להמתין לשנה הבאה, יש אפשרות כבר עכשיו להתחדש בגרסה החשמלית של אופל קורסה (בתמונה למטה), שנמצאת על המדפים ומחירה הוא החל מ־148 אלף שקלים. מדובר ברכב שיכול לנסוע 335 ק"מ בין טעינה לטעינה, לפי התקן של WLTP. אז מה היה לנו שם? מנוע חשמלי שיכול להפיק מעצמו 136 כ"ס והוא בעל מומנט של 26.5 קג"מ. ההאצה מ־0 ל־100 נמשכת 8.1 שניות והיא מהירה יותר מגרסת הבנזין (8.7 שניות), שהושקה רק לאחרונה. דרגת האבזור הבטיחותי כאן היא 7.
בין עשרת המותגים בעלי הערך הגדול בעולם לשנת 2020 נמצאים שני יצרני רכב מובילים. במקום השביעי טויוטה, שערכה 51.595 מיליארד דולר, ומקום אחד מתחתיה נמצאת מרצדס, שערכה 49.268 מיליארד דולר. ב.מ.וו עומדת על הסף, במקום ה־11, עם ערך של 39.756 מיליארד דולר. לשם השוואה, במקום הראשון ממוקמת מעצמת־העל אפל עם שווי של 322.999 מיליארד דולר.