כבר שכחנו כמה קשה היה פעם להיכנס לקטגוריה הנחשקת של רכבי ספורט. הייתם צריכים את הצורה הנכונה, תנוחת הישיבה, עוצמת המנוע, ההאצה. אם היו פחות מדרישות המינימום, היו שולחים אתכם למקצה שיפורים בסדנה הקרובה, או לקצה החניה עם שאר בית ישראל.

היום כמעט כל רכב הוא מכונית ספורט. הטרנטה שהחבר קנה במחיר מבצע, המשפחתית של סבא, שעדיין מסרב להסיר את הניילונים מיום הקנייה. רוצים? הנה אני מעביר בבורר מצבי הנהיגה למצב ספורט, לוחץ קלות על הדוושה. שומעים את המנוע מגרגר? זה הכי ספורט שתקבלו בחודש הקרוב. לכל אחד יש, לכן גם לסקודה סקאלה יש גרסה ספורטיבית.

קשה לי לכתוב משהו רע על המכונית הנ"ל. לא משנה כמה תלחצו אותי, אני אמשיך לפרגן. לא שוכח שהבלרינה מפראג עשתה כאן היסטוריה לפני פחות משנתיים כשהצ'כים בחרו מכל העולם דווקא את פתח תקווה להשקה עולמית לרכב החדש. הם הזמינו לכאן המוני עיתונאים, שפכו ים של פרגונים על תל אביב השכנה, אז נכון שמדובר במכונית די סטנדרטית ואפרורית, אבל עדיין שאפו והנחת סלב.

כן, הסקאלה הרגילה, מנוע 1,000 סמ"ק, היא אחלה דיל עממיקו, החל מ־118 אלף שקל. כעת הגיעה הגרסה הספורטיבית, ואיתה כבר יש שביב של אתגר. המכונית האפרורית מפלרטטת עם קהל המבינים באמצעות רכב אגרסיבי, מנוע טורבו־בנזין בנפח 1,500 סמ"ק, 150 כ"ס, גג פנורמי ענק. איך אומרים "ספורט" בצ'כית? ספורט. רק המחיר כבר לא כל כך ידידותי, אלא מאמיר למחוזות ה־140 אלף שקל. מצדיק את ההשקעה? תלוי את מי שואלים.

תראו, לכל מכונית כמעט אפשר לעשות שינוי תדמית, גם להכי חננה בכביש. קחו ג'נטים בגודל 18 אינץ', תוסיפו גג פנורמי אלגנטי, שמשה אחורית מוארכת כהה, ספוילר, פנסים אחוריים וקדמיים פול לד, בפנים מושבי ספורט כמו בספר, דוושות אלומיניום סטייל מרוצי ראלי, תקרה בצבע שחור פיראט, ואני בטוח שתגידו "ההיית סקאלה, או שחלמתי חלום?".

יש בהחלט ארומה אחרת, ובסקודה כנראה בונים על כך, כי המותג סקאלה לא ממש תפס עד עתה במחוזותינו, בטח לא כמו האוקטביה או הקודיאק. בששת החודשים הראשונים של השנה נמכרו 749 רכבים בלבד של הסקאלה הרגילה, למרות המחיר האטרקטיבי, והיא דורגה במקום ה־50 העגול בטבלת הרכבים הנמכרים בישראל בחציון הראשון של 2020.

לכן בשביל רבים מאיתנו המפגש עם הגרסה הספורטיבית אולי יהיה הראשון עם הגברת, ואי אפשר להתעלם מהשיפור. היא נראית הרבה יותר מגניבה, צעירה, מפתה. מושבי הספורט הם סופר־נוחים, ובאותו סופ"ש הרצנו אותה לים המלח, לבקעה, וזה בדיוק הזמן לומר שגג פנורמי, המכוסה בווילון שחור, הוא לא הכי אפקטיבי לקיץ הישראלי. איפשהו ליד מושב תומר, כשהמעלות גירדו את רף ה־40, הרגשתי את השיער בראש מתחמם לדרגת אכילה.

אז נתחיל עם נוחות. כמו שאמרנו, מושבי הספורט לא רק נוחים, הם אוחזים אתכם בדיוק במקומות הנכונים. אשתי שאלה אם אפשר לפרק אותם ולשים אותם ברכב שלנו. מאחור שני נוסעים יתפננו להם בכיף. שוב, אלה המרחבים שסקודה יודעת להעניק. שלושה כבר לא כדאי לנסות, גם בגלל תעלה משמעותית וגם בגלל פתחי המיזוג, שלא ממש מאפשרים.

תא המטען לא ענק כמו שבסקודה לא פעם יודעים לפנק, אבל עדיין עם 429 ליטר בהחלט אפשר ללכת למכולת וגם לחזור עם ארגז מלא.

אבל כשמדובר בגרסת ספורט לא באים לדבר על צבע הריפוד ומספר שקעי ה־USB, את זה תקראו במפרט. אני בא לדבר על המנוע. ממנוע 1,000 סמ"ק בעל הספק של 115 כ"ס, לפתע קופצים למנוע 1,500 סמ"ק עם הספק של 150 כ"ס. לא צריך להיות שען חירש בשביל להבין שיש פה נקודת מפנה דרמטית.

אם בסקאלה הרגילה הנהיגה התלוותה בפיהוק מתמשך, פה כבר נרשמה ערנות קרבית לאורך כל הדרך. המנוע נמרץ, לא חושש מאתגור. אומנם ניתן לשמוע אותו היטב, אבל הוא משדר ספורטיביות. הוא עוקף, הוא מזנק לו ראשון. מסייעת לכך תיבה אוטומטית, כפולת מצמד, בת שבעה הילוכים, שבסך הכל עושה עבודה חלקה.

אני אומר לכם שאי־שם בדרך לים המלח חתכנו לדרך צדדית וסודית, ושם כבר ניתן היה לבדוק את אחיזת הכביש ואת ההאצה (8.3 ש' מ־0 ל־100 קמ"ש), והרכב הזה בהחלט יודע לתת עבודה. מה שכן, מתליו מכוילים על הצד היותר קשוח מאחר שכתוספת ישנה מערכת לבקרת שלדה ספורטיבית, שמאפשרת מתלים מונמכים עד 15 מילימטר, כשמערכת ברירת מצבי הנהיגה מאפשרת הגדרת פרמטרים בהתאם לצורכי הנהג וסגנונו. אמרנו, ספורט או לא?

בסקאלה מורכבים מסך מולטימדיה מאוד ידידותי למשתמש, התומך בעברית, ולוח מחוונים דיגיטלי. יש שפע של אמצעי בטיחות, כמו מערכת בקרת שיוט אדפטיבית, שמאפשרת שמירת מרחק מכלי הרכב שמלפנים עד מהירות של 210 קמ"ש (בבקשה אל תנסו), מנגנון תיקון היגוי אקטיבי למניעת סטייה מנתיב, שבהחלט עובד, והתרעה על כלי רכב בשטח מת. בסך הכל ציון 7, גבוה, ברמת האבזור הבטיחותי.

עוד ציון מרשים אפשר לתת לסקאלה ברמת צריכת הדלק. אחרי כל העליות והירידות והשיטוט הנרחב ברחבי הארץ סיימנו את היום עם ליטר בנזין על כל 15.2 קילומטר, זה בטח סעיף שיוסיף לצ'כית נקודות זכות.

אפשר לסכם ולומר שמכונית הספורט הזו היא לא רכב ספורטיבי קלאסי. אם יקיימו מפגש פסגה שבו ישתתפו למשל ההונדה סיוויק טייפ R והסיאט לאון קופרה, היא לא תרגיש ביניהן בנוח. מה שכן, אם נתעלם לרגע מההגדרות ומהקטגוריות, הרכב הזה בהחלט יודע לנסוע ואפילו מהר.

הונדה ג'אז (צילום: רונן טופלברג)
הונדה ג'אז (צילום: רונן טופלברג)

גלגלים רזרביים

מבול של השקות נפל עלינו. מאיר חברה למכוניות הנחיתה את ההונדה ג'אז החדשה. המכונית הקומפקטית (בתמונה למטה) מגיעה בגרסה היברידית שמציגה שילוב של שני מנועים חשמליים ומנוע בנזין בנפח 1,500 סמ"ק, שיוצרים הספק כולל של 109 כ"ס והאצה של 9.4 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש. הג'אז מצוידת במערכת בטיחות מתקדמת, שכוללת בין היתר בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ובקרת סטייה מנתיב. מדובר בסנונית הראשונה מבין שישה דגמים מחושמלים של הונדה שאמורים להיות מוצגים באירופה עד 2022. המחיר? החל מ־120 אלף שקל.

עוד קומפקטית שנחתה היא טויוטה יאריס. 21 שנה אחרי הצגתה הגיע הדור הרביעי שיוצע בגרסה בנזינית ובגרסה היברידית. הדור החדש של הסופר־מיני היפנית, ממובילות הסגמנט בישראל בשנים האחרונות, מבוסס על הפלטפורמה המודולרית TNGA. בגרסה ההיברידית תפגשו מנוע בנזין בנפח 1,500 סמ"ק משולב עם מנוע חשמלי, שיוצרים הספק כולל של 116 כ"ס והאצה של 9.7 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש. בגרסת הבנזין מותקן מנוע בנפח 1,500 סמ"ק עם הספק של 125 כ"ס. מחיר גרסת הבנזין מתחיל ב־106 אלף שקל, ושל ההיברידי ב־113 אלף שקל.

התחלנו בסקודה ונסיים בה. ביום שלישי האחרון הצ'כית הנחיתה כאן את הדור הרביעי של האוקטביה, שמכרה עד היום יותר מ־6.5 מיליון רכבים ברחבי העולם ונחשבת לדגם הנמכר ביותר של המותג. האוקטביה החדשה תגיע עם מנועי בנזין בנפח 1,000 ו־1,500 סמ"ק ובגרסת דיזל עם מנוע בנפח 2,000 סמ"ק. במנועי הבנזין תשולב מערכת מיקרו־היברידית שמסייעת בחיסכון בדלק ובהפחתת מזהמים. החוץ זכה לשינוי, הפנים גם ובין היתר קיבל מערכת מולטימדיה חדשה. גרסת הפתיחה במנוע ה־1,000 סמ"ק מחירה יחל ב־135 אלף שקל. אומנם אי אפשר כל כך לטוס, אבל עדיין אפשר לנהוג.